במשך שנים רבות, נהנה הציבור החרדי למתג את עצמו כ"מיעוט" במדינה, וככזה, תמיד חסה תחת אחריות מוסדות ורשויות המדינה, ללא נטילת אחריות כלל - לא עצמית ולא כללית. הטייטל הנוח אפשר לציבור לשמור על עצמאותו בעודו משאיר את האחריות בידי המדינה.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
אך הגידול העצום בציבור בלי עין הרע, ומספר תמרורים בוהקים בשנים האחרונות, מאותתים כי הגיע הזמן לשינוי התפיסה הישנה, ולצאת מאזור הנוחות המפנק. לא עוד ציבור החוסה תחת אחריות אחרים אלא ציבור בעל אחריות בעצמו.
אך ראשית, מעט היסטוריה ונתונים על קצה המזלג.
מיעוט קטן בהקמת המדינה
עם הקמת המדינה הצעירה אי שם בתחילת המאה, התגוררו ברחבי הארץ מספר רב של חרדים יר"ש. בין אם מבני הישוב הישן בארץ או שמא עולים חדשים מאירופה העשנה לאחר שנות החורבן הגדול, לצד בני ארצות המזרח שגורשו ע"י שכניהם. אך הם היוו אחוז קטן מכלל האוכלוסייה.
אומדנים לא רשמיים מדברים על כ-4 אחוזים. כיום, בשנת 2025, מונה הציבור החרדי כ-1,300,000 כ"י שהם כ-13 אחוז מכלל תושבי המדינה. ע"פ המכון החרדי למחקרי מדיניות, רק משנת 1979 החלו לסקור באופן עקיף את החברה החרדית שעמדה אז על 5.9 אחוזים, והכפילה את עצמה עד היום בכ-509 אחוזים (!).
גידול מואץ
אך שימו לב למספרים הבאים. בדו"ח שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2017, עם צפי עד לשנת ה'תתכ"ה (2065), 40 שנה קדימה בסך הכל, הוצבו שלוש תחזיות מה יהיה אחוז החרדים במדינה בעוד 40 שנה.
בדו"ח נכתבו שלוש דרגות של אומדן, המשתנות לפי גובה מספר האוכלוסייה החזוי: גבוהה בינונית ונמוכה. על פי התחזית הנמוכה, בעוד 40 שנה יהיו במדינה 4.2 מיליון חרדים (מתוך 15.6 מיליון אזרחים במדינה), שהם 27% מסך האוכלוסייה. על פי התחזית הבינונית, בעוד 40 שנה יהיו במדינה 6.4 מיליון (מתוך 20 מיליון) שהם 32% מהאוכלוסייה. ואילו על פי התחזית הגבוהה יהיו במדינה לא פחות מ-9.1 מיליון (!) (מתוך 24.9 מיליון) שהם 37% מהאוכלוסייה.
עם זאת, לא צריך יותר מדי נתונים בכדי להבין את היקף הגידול של הציבור. אין תחום או שדה ציבורי שהחרדים לא נמצאים ומשתתפים בו, חרדים רבים בכירים במשק הישראלי, וכמובן המעורבות הגבוהה של החרדים בממשלה.
האסון הנורא - תמרור עצור
אסון מירון לפני כארבע שנים, ייחרט לדורות בדמי ימיו של הציבור החרדי. 45 קדושים שעלו בסערה השמיימה, ועוד למעלה ממאה פצועים בגוף וציבור שלם שפצוע בנפש וכואב בכאב שאינו נתפס.
מבלי להיכנס לשאלת האשמה והאחריות על האסון הטראגי, האסון מסמל באותיות קידוש לבנה: על הציבור החרדי לקחת את האחריות על עצמו, ככלל וכפרט.
ולא, לא מדובר רק שהחרדים ינהלו באופן טכני את ההילולה - כפי שקורה היום, או שחרדי מאנ"ש יהיה המהנדס שיחתום על הפקת האירוע, או לחילופין שהחרדים ימלאו את השורות בכוחות החירום וההצלה כפי גודלם באוכלוסייה.
מדובר על שינוי תודעתי בתפיסה.
שינוי בתפיסה
כחלק מהתפיסה של הציבור כ"מיעוט" שאינו נושא באחריות, פשו נורמות רבות בציבור שאינן יכולות להתקיים עוד. מחשבות וניסיונות ל"קמבן את המערכת", לצפצף על ההוראות של הרשויות, לנסות "להתגנב" / "לעשות סיבוב" נגד המערכת, - רק בגלל ש"אין לנו אחריות כציבור" ואנחנו עדיין "המיעוט הנרדף מול הענק ששמו מדינת ישראל".
הגיע הזמן להתעורר, להתעשת ולהתאפס. אנחנו כבר לא שם. כציבור הגדל עוד ועוד שומה עלינו להכיר במציאות ובאחריות הנגזרת מהם. יש לנו אחריות על עצמנו, על הסובבים אותנו, ועל ההשפעה שלנו במדינה.
חילטורים בהנדסת אתר הציון וההדלקות בשנים האחרונות בהר, חוסר הבנה של הציבור להתריע על כשלים במהלך ההילולה (כך למשל: משתתפים רבים בהילולה בשנים האחרונות ידעו על הדוחק העצום בהדלקות השונות, עד כדי קושי לנשום במקומות מסוימים - אך לא קם אף איש ציבור או איש מהציבור שהתריע על הזרעים הרבים לאסון מתקרב), וכן הלאה, - כל אלו נבעו מאותה תפיסה ישנה האומרת שלנו כציבור יש 0 אחריות. תפיסה חולה שעלתה באסון רב.
ניהול ההילולה בשנים האחרונות על ידי השר פרוש ומשרדי הפקה חרדים, הם הסימן הראשון לשינוי המיוחל בתפיסה הציבורית והכרה באחריות הנגזרת.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
לא פחות מכך, הפנייה לציבור העולים להקפיד על ההנחיות ושמירה על סך שעות ממוספר לשהייה על ההר כדי לדאוג לזולת שיוכל לעלות גם הוא להר - הם צעד נוסף בהכרה באחריות הפרטית והכללית שלנו כציבור וכיחידים.
הגיע הזמן להכיר במציאות. בהצלחה לכולנו.
0 תגובות