"אני רוצה להיפגש עם עורכי דין חרדים ולהכיר את המגזר החרדי מקרוב - בין היתר באמצעות המשפטנים שבקרב הציבור החרדי", אמר השגריר הגרמני בישראל שטפן זייברט בפגישה שקיים עם בכירי העוסקים בצרכי ציבור ואנשי המעש למען הציבור החרדי. הפגישה, שנמשכה שלוש שעות, התקיימה בביתו של שלוחא דרבנן, רבי אברהם יוסף (מוניה) שפירא ז"ל בתל אביב, ביוזמת בנו העומד על משמר קדשי ישראל בארץ ובעולם הרב יצחק שפירא.
זייברט הגיע לפגישה במטרה ברורה: להכיר לעומק את המגזר החרדי ותוך כך, הביע את רצונו להבין את התרומה הייחודית של עורכי הדין החרדים למערכת המשפט הישראלית. סביב השולחן ישבו מובילי דעה ואנשי מעש, ביניהם: הרב חנניה צ'ולק מייסד ויו"ר 'עזר מציון', הרב ניסים אלמליח, רב רשות שדות התעופה ונמל התעופה בן גוריון, הרב יצחק רביץ ראש מועצת קרית יערים, עו"ד יוסף ויצמן, איש התקשורת בצלאל קאהן ואחרים.
זו לא הפעם הראשונה שזייברט מתוועד עם מובילי דעה חרדים, כאשר המפגשים האלה הפכו ליוזמה קבועה שמתקיימת בהובלתו של הרב יצחק שפירא, שיוזם את המפגשים בין השגריר לבין דמויות משפיעות במגזר החרדי.
השיחה הארוכה, עברה על כל הנושאים הבוערים של הציבור החרדי והביעו את עמדותיה של היהדות הנאמנה בגאון: יחסי החרדים עם המדינה; סוגיית הגיוס ומעמדם האיתן של בני הישיבות שלא ישתנה מול כל גלי התקופה; הסיבות לכך שנשים חרדיות עובדות באחוזים גבוהים יותר מהגברים - כאשר הערך העליון של לימוד התורה הוא חלק מהגורמים לכך; ההשתלבות של יזמים ועובדים חרדיים בעולם ההייטק ועוד. הדברים הללו נידונו במענה לשאלות שהציג השגריר בפני הנוכחים, שתרמו מצדם, איש את חלקו, לשיח הפורה.
השגריר הביע בדבריו הערכה אמיתית למגזר החרדי: "אני נדהם בכל פעם מחדש לראות את החריצות והיעילות של החברה החרדית", אמר זייברט. בנושאים עקרוניים הנוגעים ליהדות ולציבוריות החרדית, הוא אפילו קרא למדינה: "הייתי רוצה לראות הסכמות רחבות יותר של המדינה עם הציבור החרדי".
והתפעל לראות שעורך דין חרדי בתפקיד כה בכיר בלשכת עו"ד ותפקידים נוספים בשלטון הישראלי
בהמשך, הציג עו"ד ויצמן בפני השגריר מספר שאלות משלו. "מהו הגבול של חופש הביטוי בגרמניה כשמדובר בקריאות נגד ישראל?" תהה עו"ד יוסף ויצמן את השגריר, והוסיף: "ומהי עמדת גרמניה כלפי בית הדין בהאג?" השאלה הייתה חדה ונגעה בליבה של המציאות החדשה: גרמניה של היום שונה מגרמניה של פעם, עם אוכלוסייה מוסלמית גדולה הרבה יותר מבעבר.
כתוצאה מכך, שאל עו"ד ויצמן "האם גרמניה תגן על ישראל גם כשיהיו קריאות תמיכה באירועי טבח שמחת תורה - השביעי באוקטובר, כמו שהיא הגנה עלינו מפני הכחשת שואה?"
התשובה של זייברט הייתה ברורה וחד-משמעית: "גרמניה הייתה ונשארה הידידה הנאמנה של ישראל", הדגיש. "אמנם חובה לשמור על חופש הביטוי, אבל תמיכה במה שקרה באירועי השביעי באוקטובר - זה בדיוק כמו תמיכה בשואה".
זייברט הבטיח לסייע בכל מה שנדרש והביע רצון להמשיך ולהיפגש באופן קבוע עם עורכי דין חרדים ומובילי דעה נוספים במגזר.
0 תגובות