במסגרת עבודתו כשליח וכמשגיח כשרות המייצג מספר ארגוני כשרות בינלאומיים, נוהג הרב שמעון פרוינדליך, שליח חב"ד בבייג'ין, לסייר תדיר במפעלים ברחבי סין, על מנת לוודא כי תהליכי הייצור עומדים בכללי ההלכה.
“מאות מוצרים כשרים הנצרכים בעולם מקורם בסין”, הסביר השליח. “ועלינו לוודא שהכול מתנהל לפי הסטנדרטים ההלכתיים הגבוהים ביותר”. אתמול בביקורו באחד המפעלים אירע לו דבר מה בלתי שגרתי שהוא לא נערך אליו.
אתמול ביקר הרב בארבעה מפעלים שונים. “כל מפעל נראה שונה, מריח שונה, ויש לו סיפור אחר”, הוא תיאר בטור באנגלית שפרסם באתר COLlive. “אבל דווקא בביקור הרביעי חיכתה לי הפתעה שלא אשכח”.
המפעל שבו ביקר לא היה יוצא דופן לכאורה: מפעל נקי, מאורגן ומנוהל היטב - בדיוק כמו עשרות אחרים ברחבי האזור התעשייתי של מחוז שאנדונג. אך את תשומת לבו של הרב תפס הפעם לא פס הייצור, אלא נציג המפעל, האחראי על תחום הכשרות.
“כבר מהשנייה הראשונה הרגשתי בו משהו אחר”, סיפר הרב. “הוא היה מנומס ומכבד, אבל גם חדור יראת כבוד יוצאת דופן, כמעט רוחנית”.
לאחר סיום הבדיקה, כשעמד הרב לעזוב, ביקש אותו נציג להראות לו דבר מה. הוא ניגש לארון קטן מאחורי שולחנו, ושלף בזהירות שני ספרים כתובים בסינית. להפתעתו של הרב – שניהם עסקו בגמרא היהודית.
“הוא החזיק את הספרים כאילו היו חפצים קדושים”, מתאר הרב פרוינדליך. “בעיניים בורקות הוא סיפר לי שהם מקור ההשראה היומיומי שלו”. הספרים נשאו את השמות תלמוד בבלי וספר החכמה, שנכתבו בידי חוקר סיני בשם צ׳יוּצ׳ואן ויצאו לאור בהוצאת “איגוד הספרות והאמנויות של סין”.
בעיון מהיר הבחין הרב שהספרים אינם כוללים מקורות מדויקים לציטוטים, אך הם נכתבו מתוך הערכה עמוקה לחכמת התורה ולמוסר היהודי. כשביקש מהנציג לשתף בסיפור אהוב מתוך הספר, זה פתח בעמוד מסוים והחל לספר סיפור שמקורו דווקא במדרש רבה (פרשת בהר) – על רבי שמעון בן גמליאל ועבדו טבי.
בסיפור, מצווה רבי שמעון על עבדו להביא מהשוק את המאכל הטוב ביותר, וזה מביא לשון של שור. כשמבקש ממנו להביא את המאכל הרע ביותר – חוזר טבי עם אותו הדבר. כשהרבי שמעון בן גמליאל שואל לפשר העניין, משיב העבד: “מהלשון בא הטוב ומהלשון בא הרע – כשהיא טובה אין טובה ממנה, וכשהיא רעה אין רעה ממנה”.
“הוא סיפר את זה בהתלהבות, ממש כאילו למד את זה עכשיו ב’חדר’”, מספר הרב פרוינדליך. “עמדתי שם, מול מנהל מפעל סיני, שמדבר בהתפעלות על מוסר חז״ל – והרגשתי חיבור עמוק שאין לו גבולות של שפה או תרבות”.
לדברי הרב, המפגש היה תזכורת לכך שחכמת התורה נוגעת בלבבות גם הרחק ממקורה. “אף פעם אינך יודע מאיפה תגיע השראה”, סיכם. “באותו יום היא הגיעה ממחוז שאנדונג – ממישהו שלא נולד יהודי, אבל מצא אור אמיתי בלימוד חכמינו”.
0 תגובות