בפרשת השבוע, פרשת "תרומה", נצטווינו: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" בפסוקים הבאים אנו קוראים פירוט חומרים מדוקדק: זהב, כסף, נחושת, תכלת, ארגמן ועוד. על פניו, זה נשמע כמפרט טכני לבניית המשכן, אך כשמסתכלים מעבר לפירוט החומרי, חז"ל מגלים לנו את הסוד המסתתר בדיוק מילות הפסוק: לא נאמר "ושכנתי בתוכו", אלא "בתוכם" – בתוך כל אחד ואחד מעם ישראל!
המשכן אינו רק מבנה היסטורי שהיה קיים לפני אלפי שנים, אלא תזכורת תמידית לכל אדם מישראל לבנות משכן בתוכו – בלבבו. "וכן תעשו" – לדורות. אך זאת בתנאי שיש מקום לכולם, שבו כל אחד מרגיש חלק וחיבור, איש אינו דוחק את מקומו של רעהו, וכולם שותפים ליצירת מרחב מקודש – כללי ופרטי כאחד.
•
בסוף השבוע, כשעמדנו על חוף ימה של חדרה במעמד מרגש לציון השבתו לבעלות הציבור לאחר תהליך של שנים ארוכות, הרגשתי את הסמליות שבעומק החיבור בין הים לבין המשכן הרוחני. חז"ל מלמדים אותנו ש"צבע תכלת דומה לים, וים דומה לרקיע, ורקיע דומה לכיסא הכבוד...".
הים אינו רק תרכובת של מים ומלח; הוא החלק הגדול ביותר על פני הגלובוס, והוא משקף לנו את השמיים באופן מוחשי. כשאדם עומד מול הים וגליו ההומים, הוא זוכה לרגע של שקט פנימי והתרחבות הנפש. המבט מתרחב, הלב נפתח, ודאגות היומיום נעלמות מול האינסוף. דוד המלך בפרק "ברכי נפשי", שקראנו בימים אלו של ראש חודש , המתאר את עוצמת פלאי הבריאה, בחר לפתוח דווקא בים: "מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ, זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם..." הפסוק הזה, שהוטבע במגילת היסוד במעמד , מזכיר לנו שהים הוא "קניינו" של הבורא, שניתן כפיקדון יקר וערכי – לכולנו.
•
בזוהר הקדוש מתואר שהעולם נברא במעגליות: האוקיינוס מקיף את יישוב העולם, ארצות העולם מקיפות את ישראל, ישראל את ירושלים, וירושלים את המקדש – עד לקודש הקודשים שבו שורה השכינה! הים מזכיר לנו גם את שחר לידתו של עם ישראל, כשהפכנו ביציאת מצרים ממשפחה לעם; המקום שבו זכינו כולנו כאחד לראות גילוי שכינה בחוש ולקרוא יחד: "זה א-לי!". מול הים שנבקע נאמר: "וירא ישראל את היד הגדולה". הים הוא מקום של התגלות פשוטה וטהורה, מקום שבו שמיים וארץ נפגשים.
כשחופי חדרה נפתחים כעת לרווחה, אנחנו מצהירים שהיופי הזה – התכלת שדומה לרקיע, השלווה, הרוגע והאינסוף – שייכים לכל ילד, קשיש ומשפחה. זהו ה"יחד" האמיתי, ובכך אנחנו מיישמים את ערכי המשכן.
בחודש אדר, חודש השמחה, אנו לומדים שהשמחה מגיעה כשכולנו מאוחדים. בתקווה שפיתוח האזור, הטיילת, שיקום הדיונות והחזרת המרחב הציבורי לתושבים, יהיו ה"תרומה" שלנו לעם ישראל. מקום שבו הטבע והקהילה יפגשו יחד, וכל אחד יוכל לעמוד מול הים, לנשום עמוק ולומר: "מה רבו מעשיך ה'".
יהי רצון שנשכיל לשמור על המשכן הרוחני שבתוכנו ועל האחדות שבינינו – מתוך שמחה, כבוד הדדי ותחושת שייכות עמוקה - יחד שבטי ישראל .
0 תגובות