האברך החסידי לא האמין למראה עיניו. הוא הביט בחותמת הטיט הקטנה מאחורי הזכוכית - "למלך חברון", וידיו רעדו קמעה. לפניו, חרוט באבן בת 2,700 שנה, עדות אילמת לחזקיהו המלך בעצמו.
כי כך נאמר: "וַיִּשְׂמַח עֲלֵיהֶם חִזְקִיָּהוּ, וַיַּרְאֵם אֶת-בֵּית נְכֹתֹה אֶת-הַכֶּסֶף וְאֶת-הַזָּהָב... לֹא-הָיָה דָבָר, אֲשֶׁר לֹא-הֶרְאָם חִזְקִיָּהוּ בְּבֵיתוֹ וּבְכָל-מֶמְשַׁלְתּוֹ", (ישעיהו לט ב).
הקנקנים המוטבעים בחותמת "למלך חברון" שימשו ככל הנראה לאגירת מזון לשעת חירום - אספקה שנשלחה מן הערים המרכזיות אל הספר, כהכנת חזקיהו למלחמה בסנחריב מלך אשור, בתוכם הובל גם המעשר לעבודת בית המקדש לאורך כל שנות מלכות חזקיהו.
הפסוקים התממשו למול עיניו בשברי חרס עתיקים.
אבל נתחיל מהתחלה.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
עשרות סיורים העברתי ב"אַתְרָא קַדִּישָׁא" חברון עיר הקודש. כאן קבורים אדם הראשון וחוה, האבות הקדושים והאמהות. לפי מדרשי חז"ל אף אחד עשר משבטי בני יעקב אבינו נטמנו ביחד עמהם.
מדרש חז"ל נוסף מגלה לנו סוד גדול: מחילה מהר נבו, ממקום קבורתו של משה רבנו, מגיעה עד לכאן.
עשרות סיורים העברתי, אבל בכל פעם ההתלהבות רבה. טוב, תודו שנדיר לבקר בפתח גן עדן. זה לא עניין של מה בכך. מבחינה ארכיאולוגית המבנה העתיק בן 2000 שנים הוא היחיד שנותר בשלמותו בארץ ישראל(!).
הסיור נפתח במערת המכפלה. עמדתי על מקום המדרגה השביעית - המדרגה המפורסמת לשמצה. 700 שנה, מהתקופה הממלוכית ועד 1967, לא הורשו יהודים לעלות ממנה ומעלה.
הסברתי לתלמידי הקורס סיפור שמעטים מכירים. בקיץ תרפ"ט, עשרה ימים בלבד לפני הטבח, ביקר בחברון הריי"צ זי"ע, האדמו"ר השישי של חסידות חב"ד. ר' אליעזר דן סלונים, מנהל בנק אפ"ק בחברון ואיש בעל קשרים בחוגי השלטון הערבי, השיג רישיון מיוחד לכניסה למסגד שעל המערה עבור הרבי ושלושה מלווים. הריי"צ נכנס, להתפלל.
קודם לכן ביקר בחברון גם האדמו"ר מגור האמרי אמת זי"ע. הרבי מגור הגיע עד המדרגה השביעית ולא יכול היה לעלות. מסופר שכאשר ניסה לעלות מדרגה אחת נוספת, צעק עליו השומר הערבי. הרבי לא השיב לשומר, אלא פנה לאחד ממלוויו ואמר: "שפחה כי תירש גבירתה?!".
המשכנו לתל רומאדה שם בתצפית הנוף האגדית הסביר וביאר לנו המדריך הרה"ח אברהם דוידוביץ היכן בדיוק שכנה ישיבת סלבודקא - הישיבה הליטאית מקובנה שהעתיקה את מרכזה לחברון בשנות תרפ"ה עקב גזירת הגיוס. כשדיבר - העלה אחד התלמידים רחפן ותפס תיעוד יוצא דופן של מבנה הישיבה מלמעלה שכיום לא נמצא באזור בו יהודים יכולים לבקר חופשי.
במעמד זה הזכרתי את דבריו של הגרי"ח זוננפלד זי"ע, גאב"ד העדה החרדית, שכתב על הקמת ישיבת סלבודקא לצד ישוב יהודי בחברון : "כמעט ראוי לקרוא לה אתחלתא דגאולה".
בבית הדסה מרכז מבקרים מהמם הבטנו במיצג תמונות יהודי חברון שנרצחו בתרפ"ט. אחד התלמידים בקורס ניגש לתמונה אחת בדמעות: אבי סבו, תלמיד ישיבת סלבודקא שנרצח בטבח.
ד"ר נועם ארנון, דובר היישוב היהודי בחברון וחוקר מערת המכפלה, סיפר לנו על אחד הרגעים המכוננים בחייו. בליל סליחות תש"מ (1980), בעת התפילה באולם יצחק, ירד דרך "פתח הנרות" אל מעמקי המערה הקדומה. "היינו בהלם, מפוחדים. אבל הסקרנות גברה על הכול." בחלל התת-קרקעי גילו כלי חרס מתקופת בית ראשון - עדות לכך שמערת המכפלה שימשה כאתר דתי כבר במאה השמינית לפנה"ס. ארנון, שסיים לפני 5 שנים דוקטורט על המערה, גר עד היום בבית הדסה בחברון ודואג 24/7 להמשכיות הישוב היהודי בחברון.
מדריך הטיולים הרב החסיד אברהם דוידוביץ הוביל אותנו בתל רומיידה, תל חברון המקראי, בין שרידי העיר הקדומה וסיפר על החפירות הארכיאולוגיות שנערכו באתר לאורך עשרות שנים. חפירה אחר חפירה אישרה את הנוכחות היהודית: שכבות יישוב מתקופת הברזל, כלי חרס, חותמות, ומבנים. בתל זה קבורים ישי אבי דוד המלך ורות המואביה.
ולמרגלות התל - מעיין אברהם אבינו. מים קדושים הנובעים ממעיין שכבה עמוק, המתוארך לתקופת האבות. המים עדיין נובעים בעומק 9 מטרים.
בשנים האחרונות, סיפר דוידוביץ, מגיעים לחברון גם חסידי סאטמר שחלקם לא בקרו מעולם בכותל המערבי, אולם לחברון הללו החליטו כן להגיע.
מורה הדרך מאיר דנה פיקאר ממדרשת חברון הדריך אותנו בבית הכנסת אברהם אבינו. בית הכנסת נבנה במאה ה-16 על ידי מגורשי ספרד בהנהגת הרב מלכיאל אשכנזי. הורחב בימי הגאון ר' אליהו מני, אותו ביקר הבן איש חי בחברון. בתרפ"ט הרסו הערבים את בית הכנסת והקימו במקומו דיר עיזים ומזבלה. לאחר 1967 נחשפו שרידיו, שוקם, ופתח מחדש לתפילה, כשספרי התורה שהוצאו לירושלים לאחר הטבח הוחזרו למקומם.
סיפור מבהיל הובא בספר 'עמק המלך' לגר"נ הרץ בכרך על מעשה מופלא בו אברהם אבינו התגלה והשלים מנין לקהילת יהודי חברון. בתפילת ערבית שהתפללנו בביה"כ זה הצטמררנו למילים "אלוקי אברהם".
עוד הזכיר פיקאר את פעילותו הברוכה של פרופ' בן ציון טבגר אשר פעילותו הייתה לגורם מכונן בחידוש ההתיישבות היהודית בעיר. הוא איתר בשיטתיות בתים ואתרים שהיו בבעלות יהודית לפני פרעות תרפ"ט, תיעד אותם, והרצה בפני שכבות שונות של הציבור ובפני רבנים כדי לעורר תמיכה בהחזרת הנוכחות היהודית לחברון. בית הדסה ובית רומנו היו בין הנכסים שתבע את שיבתם לידים יהודיות. הישוב היהודי הקיים היום בשכונת אברהם אבינו, בבית הדסה ובבית רומנו הוא המשך ישיר לתשתית שהניח טבגר במאבקו המתמשך.
טבגר השאיר אחריו מורשת מדעית משמעותית: גילוי תופעת הסימטריה המגנטית בשנת 1954, וחיזוי תופעת הקוונטיזציה המרחבית בשכבות דקות של גביש - שני גילויים שהוכחו ניסויית ופתחו זרמי מחקר חדשים בפיזיקה של המצב המוצק. למרות רדיפות השלטון הסובייטי ועיסוקו האינטנסיבי במאבקי חברון, לא חדל טבגר מפעילותו המדעית, והשאיר למעלה מ-45 מחקרים מפורסמים. מחקרו האחרון הוכתב ממיטת חוליו לתלמידו.
וחזרה לאותה חותמת שפתחתי בה. מוזאון ארץ יהודה בקרית ארבע קיים בגלל הסכמי אוסלו שאסרו להעביר ממצאים ארכיאולוגיים מיהודה ושומרון אל תוך הקו הירוק — ולכן נשארו כאן. חותמת "למלך חברון", כד מטבעות מתקופת דוד המלך, פסיפס מהורדיון. בסיור המודרך אותו העניק לנו מנהל המוזאון מר דוד גולדמן הוא פתח לנו את הארונות וזכינו לגעת בממצאים.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
- ישראל שפירא - היסטוריון ומרצה בכיר, חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים | מחבר הספרים 'המקומות הנדירים הקדושים והרטובים', 'עזה מאז ולתמיד', 'המקומות הקדושים בלבנון', ו'סודות המכבים' | לתגובות, הערות, לשליחת חומרים ורעיונות ולהזמנת הרצאות, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
0 תגובות