
בלב המדבר האיראני, בעיר יזד הקדומה, חי לפני כשלוש מאות שנה אחד הצדיקים הנסתרים הגדולים של יהדות פרס. שמו: חכם מולא אור שרגא. שני חלקי שמו מספרים את סיפורו בשלמות. "מולא" - ראשי תיבות "מי לה' אלי", תואר כבוד לחכם שומר מצוות וירא שמים. "שרגא" - אור קטן בארמית. כשכינוהו "מולא אור הראשון" היה מסרב בענוותנותו: "אני רק שרגא - אור קטן". האור שהקרין בפועל הגיע עד לשמים ממש.
יחוס עד דוד המלך
לפי המקורות הפרסיים, חכם אור שרגא היה הנצר ה-135 של דוד המלך. שושלת המשפחה מגיעה מאירופה, משם נדדה לרוסיה, ומשם לסבזוואר שבצפון-מזרח איראן. אביו עבר מסבזוואר ליזד בתקופת השאח האחרון של שושלת הצפווים. המשפחה, דור אחר דור, שימשה כפוסקים ומורי הוראה.
נכדו המפורסם הוא הרב יוסף אור שרגא, המרא דאתרא של יהודי איראן ערב המהפכה, ולאחר שעלה לאה"ק מונה לרב בית כנסת היזדים בשכונת הבוכרים בירושלים.
חכם אור שרגא עסק בתורה יומם ולילה. אף אדם לא הורשה להיכנס לבית מדרשו שכן מסורת יהודי פרס שהוא למד תורה מפי אליהו הנביא עצמו. כדי שלא יירדם בלילות, הניח את מצחו על קערת נחושת שתחתיה דלק נר, מרוב החום היה מתעורר ומחזיר עצמו ללימוד.
חברותא ייחודית קיים עם שני ידידיו - ר' דרוויש מהעיר שיראז ור' משה מקשאן. מדי פגישה היו השניים מגיעים לעיר השלישית בקפיצת הדרך, כשבכל פגישה מתחלפת העיר המארחת.
שימש כמוהל, שוחט, בודק ודיין. בשוק יצא רק בערב שבת ובערב יום טוב, ומסר את ארנקו למוכר שייקח בעצמו את הסכום הנכון, כדי שלא יסיח דעתו מלימוד התורה.
עמודה דנהורא
יום אחד ראה השאח עמוד אור המתנשא מראשו של חכם אור שרגא עד לשמים. שלח כרכרת מלכות להביאו לארמון, הושיבו במועצת השרים, ונתן לו הקצבה חודשית לכל ימי חייו וגלימת מלכות לשבת ויום טוב. מאז נקרא גם "מולא פוסטינו" - מולא הגלימה.
אך חכם אור שרגא, שלא רצה להיחשד בגאווה, קיצץ את שרוולי הגלימה המלכותית. כשראה זאת אחד משרי המלך, התרגז ורצה לסטור לו], וידו יבשה במקום. רק לאחר שהשאח התחנן בפניו הסכים הצדיק לרפאו.
אור שבעת הימים הבעל שם טוב, שמעולם לא נפגש עמו פנים אל פנים, אמר: "יש לי ידיד במרחקים, הרב אור שרגא". קשר רוחני נדיר בין שני גדולי הדור - האחד בפולין והשני בפרס.
הציון ומורשתו
חכם אור שרגא נפטר בכ"ח בחשוון תקנ"ד (1793) ונקבר בבית הקברות של יזד. על קברו נהגו יהודים ומוסלמים כאחד להדליק נרות ולהתפלל. בשנת תשס"א שיפץ את המבנה מוסלמי מקומי שהתפלל שם לזרע, ואכן נענה.
בניו, נכדיו ותלמידיו המשיכו את שושלת הרבנות ביזד ובטהרן.
קברו של חכם אור שרגא נחשב עד היום לאחד מקברי הצדיקים של יהדות איראן, לצד קברי אסתר ומרדכי בהמדאן, חבקוק בתויסרקאן ודניאל בשוש.
- ישראל שפירא - היסטוריון ומרצה בכיר, חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים | מחבר הספרים 'המקומות הנדירים הקדושים והרטובים', 'עזה מאז ולתמיד', 'המקומות הקדושים בלבנון', ו'סודות המכבים' | לתגובות, הערות, לשליחת חומרים ורעיונות ולהזמנת הרצאות, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com








0 תגובות