אלפי בוגרי ישיבת בית שמעיה לדורותיה התכנסו ביום ראשון האחרון במשכן האירועים במעלה אדומים, למעמד מרגש שבסיומו הרימו תרומה משמעותית לישיבה.
כבר בימים שקדמו לאירוע עמלה הוועדה המכינה על הפקת ערב מושקע ומכובד, תוך ירידה לפרטים הקטנים ביותר – כיאה וכראוי לכבודה של תורה ולמעמדה של הישיבה שהעמידה ליגיונות של תלמידי חכמים.
את המעמד פתח המנחה הרב יצחק פרחים בדברים נרגשים, כשהוא מצטט את הפסוק: “שאי סביב עיניך וראי – כולם נקבצו ובאו לך”, והוסיף כי מדובר במחזה נדיר של “ליגיונות ליגיונות של תלמידי חכמים – מאן מלכי רבנן – המתאספים יחד לייקר את הישיבה הקדושה”.
לאחר מכן קם כל הציבור וקרא פרק תהילים לרפואתו השלימה של ראש הישיבה, רבי אהרן בן שולמית, לרפואה שלמה.
בהמשך הוזמן לשאת את המשא המרכזי ראש הישיבה הגאון רבי שלמה אנגלנדר. קודם לכן פרצה שמחה גדולה באולם כאשר ראש הישיבה רקד יחד עם תלמידי הישיבה לשירת “נגיל ונשיש בזאת התורה”, כשהוא אוחז בידיו כרך מתלמוד בבלי ורוקד עמו בשמחה – מחזה שריגש את הקהל כולו.
בדבריו עמד ראש הישיבה על כוחה של התורה הקדושה המאחדת את כלל ישראל. “גדולי התורה דיברו על כך שאנו בסוף הגלות, וזו הגלות הקשה ביותר”, אמר. “הכאב הגדול הוא שהרודפים הם יהודים בני אברהם יצחק ויעקב המבקשים לעקור את התורה. בוגרי בית שמעיה יודעים כיצד לגלות את כבוד התורה גם בשעה קשה זו”. בדבריו קרא לבוגרי הישיבה ולידידיה להירתם ולהעמיד את הישיבה על תילה, כדי שקול התורה לא ייפסק חלילה.
לאחר המשא המרומם פצחה התזמורת בשירי רגש והתעוררות, כאשר הקהל כולו מצטרף לשירה מתוך התרוממות רוח.
בהמשך נשא דברים בנו של ראש הישיבה, הגאון רבי אהרן (לרפואה שלמה), ואמר: “בית שמעיה זו לא ישיבה – בית שמעיה זו משפחה. זה קשר דם”.
כראיה לדבריו שלף מכיסו שקית ובה למעלה מאלף דפים ובהם קבלות שקיבלו על עצמם בני הישיבה לרפואתו השלימה. הוא שיתף עד כמה הדבר מעניק לו כוחות נפש עצומים כאשר הוא רואה כיצד הישיבה עומדת לצידו כמשפחה.
לאחר מכן הוקרנה מצגת מיוחדת שסקרה את תולדות הישיבה מיום היווסדה ועד שנות פריחתה, תוך סקירת שלבי התפתחותה והאתגרים הרבים שעמדו בדרכה.
בהמשך נשא דברים מגיד המישרים הגאון רבי אשר דרוק, אשר רומם את לבבות המשתתפים וקרא להם להירתם מעבר לכוחותיהם למען כבוד התורה וכבוד הישיבה. בדבריו זעק: “הקב"ה יושב ומצפה לראות מה עשינו מעבר לכוחותינו למען התורה הקדושה, ובפרט בתקופה זו שהיא מושפלת עד עפר”.
המעמד המיוחד המחיש יותר מכל את הקשר ההדוק בין הישיבה לבוגריה, ואת ההתגייסות המרשימה להמשיך ולהעמיד דורות פאר של תלמידי חכמים
0 תגובות