אוסטראה. עיר במערב אוקראינה של ימינו, חבל ווהלין. בשיאה היו בה יהודים רבים - יותר ממחצית האוכלוסייה. עיר שזכתה לכינוי מיוחד: "אות תורה". בהגייה אשכנזית נשמע הכינוי קרוב מאוד לשם העיר ולא במקרה. גדולי ישראל כהמהרש"א, הט"ז ובעל השל"ה הקדוש עברו בה או ישבו בה. בית כנסת אחד נקרא על שם המהרש"א.
בשנת תקכ"ח (1768), כשאיכרים מהסביבה יצאו לטבח יהודים בעקבות מרד ההיידמקים - שכרו יהודי אוסטראה שכירי חרב שעצרו אותם לפני שהגיעו.
שנת תקנ"ב (1792) מלחמת רוסיה ופולין. הגנרל הרוסי אלכסנדר סובורוב - מהמצביאים המבריקים ביותר של המאה השמונה עשרה, איש שלא הפסיד מלחמה בחייו, שם מצור על אוסטראה. הפולנים הבינו שאין להם סיכוי ועזבו בחשאי, בלילה. בוקר אחד קמו יהודי העיר ומצאו את עצמם לבד מול צבא רוסי שמאמין שבפניו עומד מבצר מבוצר.
מה עושים? מה שיהודים תמיד עשו. מתקבצים. בית הכנסת הגדול של המהרש"א התמלא עד אפס מקום. צום ותפילה ובכי. ומחוץ לכתלים - רעש תותחים. הרוסים הפציצו יומיים רצופים, חשדו שבית הכנסת הגדול הוא מבצר וכוונו אליו ישירות. שני פגזים חדרו לתוכו, אחד נתקע בקיר ןהשני נפל על הרצפה ולא התפוצץ.
יהודי אחד אזר אומץ והגיע למפקד הרוסי סובורוב ואמר לו: "הפולנים ברחו, אין כאן צבא, אין כאן מבצר. יש כאן רק יהודים שמתפללים לאלוקים". סובורוב האמין לו. בז' בתמוז נכנסו החיילים הרוסים לעיר בלי קרב ובלי הרס. ההפגזה נעצרה והקהילה ניצלה.
ומאז נקבע יום ז' בתמוז תקנ"ב כפורים של אוסטראה ונכתבה "מגילת תמוז" מיוחדת. מדי שנה, בז' בתמוז, קראו בה בבתי הכנסת. כך נהגו יהודים בכל הדורות - קהילה שניצלה קבעה לה פורים. פורים קסטיליה, פורים סרגוסה, פורים קזבלנקה. כל קהילה עם הנס שלה, עם המגילה שלה.
הקהילה שניצלה בתקנ"ב לא שרדה את השואה. מתוך אלפי יהודים שחיו בעיר ניצלו כשישים נפש. רק חמש משפחות חזרו לאחר המלחמה. כיום אין יהודים באוסטרוה.
- ישראל שפירא - היסטוריון ומרצה בכיר, חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים | מחבר הספרים 'המקומות הנדירים הקדושים והרטובים', 'עזה מאז ולתמיד', 'המקומות הקדושים בלבנון', ו'סודות המכבים' | לתגובות, הערות, לשליחת חומרים ורעיונות ולהזמנת הרצאות, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
0 תגובות