בפרקי דרבי אליעזר, סוף פרק ל', נאמר: "רבי ישמעאל אומר, עשרה דברים עתידים בני ישמעאל לעשות בארץ באחרית הימים... ויגדרו פרצות חומות בית המקדש ויבנו בניין בהיכל".
לשיטת תומכי הטענה שכיפת הסלע המוסלמית היא אבן השתיה היהודית - קטע זה מדברי חז"ל הקדושים הוא ראיה מרכזית. המדרש מיוחס לבית מדרשו של רבי אליעזר בן הורקנוס, המכונה "רבי אליעזר הגדול".
אלא שבספר חדש ומעניין, "נויו של עולם" מאת הרב ברק שרגאי (הוצאת צוף, תשפ"ו), נדון קטע זה לעומקו. הרב המחבר, שהשקיע ספר שלם העוסק בכיפת הסלע ויסודותיה - האם מן היהדות או האסלאם (ספר עסיסי ביותר, ועוד נעסוק בו בתקופה הקרובה) - טוען שדברי המדרש מתארים אירועים שיתרחשו "באחרית הימים", בעוד שכיפת הסלע המוסלמית הושלמה כבר בשנת 691 לספירה, על ידי הח'ליף עבד אל-מלכ בן מרואן. ומכאן מסיק הרב המחבר שקטע זה הוא "תוספת מאוחרת שנוספה למדרש לאחר בניית כיפת הסלע".
מדרש שני - "נסתרות דרבי שמעון בר יוחאי"
בנוסף לכך, ובנפרד לגמרי מן המדרש הראשון, מביא הרב המחבר מדרש אחר לחלוטין - "נסתרות דרבי שמעון בר יוחאי" (הובא באוצר המדרשים), ובו נאמר: "רואה אני את מלכם, שהוא בונה לו השתחויה על אבן שתיה". מדרש זה מזכיר בפירוט את שמותם של המלכים הערביים ששלטו בארץ אחר הכיבוש המוסלמי, ומשמע לדברי המחבר - שחלקו נכתב אחר המעשה, בימי הגאונים או הראשונים.
כראיה לדבריו מצטט המחבר את החוקר ר' זלמן קורן, בספרו "איה מקום כבודו", שטען שמדרש זה מיוחס בטעות לתנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי, וכי הטקסט נכתב "בערך בשנת ד' אלפים תק"י (750) וכו' וכך יכול היה המחבר לתאר במדויק את האירועים שכבר אירעו". מבאר מחבר "נויו של עולם" כי "לדידו דברי המדרש אינם נבואה, אלא מדרש שנכתב בסגנון נבואי" - ותוהה: "כיצד העז בעל המדרש הנ"ל להכניס 'נבואה-בדיעבד' בפיו של רשב"י".
חזרה לפרקי דרבי אליעזר
נחזור אפוא לקטע הראשון, זה שבפרקי דרבי אליעזר, אותו שלל המחבר. הרב ברק שרגאי מציין שבמהדורת הרד"ל - מגאוני ישראל של המאה הי"ט, שכתב פירוש ענקי על פרקי דרבי אליעזר - קטע זה אינו מופיע כלל. וזאת למרות שלפני הרד"ל עמדו מהדורות רבות וכתבי יד שונים של המדרש, כולל דפוס ראשון. עובדה זו עומדת כראיה חזקה ביותר לכך שקטע זה אינו מדברי התנא רבי אליעזר הגדול אלא תוספת מאוחרת שחדרה למדרש בדורות מאוחרים יותר.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
ממחבר הספר "נויו של עולם" קיבלנו תגובה כדלהלן:
"רק לשם העמדת הדברים על דיוקם, נאמר בקיצור נמרץ כי בספר הובאו ראיות רבות המראות שאין בקטע הנ״ל מהפרקי דרבי אליעזר ראיה לכך שכיפת הסלע היא מקום המקדש, ואכן עולה גם האפשרות שמדובר בתוספת מאוחרת וכפי שכתבו כבר במקום אחר. אמנם, על הצד שדברי המדרש מקוריים, אחר שהוכח בספר בראיות ברורות שכיפת הסלע היא אינה מקום המקדש כלל, ובאמת מקום המקדש בהר הבית נותר פנוי מכל בניין, שמא עדיין לא נתקיימו דברים אלו ומי ייתן שלא יתקיימו, אלא במהרה ייבנה בית מקדשנו ותשוב השכינה לציון. ומכאן מסיק הרב המחבר שיתכן קטע זה הוא 'תוספת מאוחרת שנוספה למדרש לאחר בניית כיפת הסלע'".
- ישראל שפירא - היסטוריון ומרצה בכיר, חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים | מחבר הספרים 'המקומות הנדירים הקדושים והרטובים', 'עזה מאז ולתמיד', 'המקומות הקדושים בלבנון', ו'סודות המכבים' | לתגובות, הערות, לשליחת חומרים ורעיונות ולהזמנת הרצאות, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
0 תגובות