עם תום ימי האבל של בין המצרים, ולפני תחילת שנת הלימודים החדשה וימי הרחמים והסליחות, נהגו עם ישראל לצאת ולנפוש ברחבי הארץ. המחמירים יקפידו אף לנוח בנאות דשא ברחבי העולם, אך רוב הציבור ינועו וינודו ברחבי הארץ, מי בנחלים ואתרי המים ומי בדירות נופש בערים וביישובים.
מטבע הדברים, וברקע האקלים הציבורי והפוליטי בישראל, טבעי היה שנתייחס לחיכוכים בין הציבורים השונים, כאשר הציבור החרדי יוצא מביתו ומחממותיו אל הארץ הגדולה ופוגש באופן בלתי אמצעי את המגזר הכללי - מה שמעלה את רף הסיכויים לפיצוץ חזיתי.
אך הפעם, ובעקבות פניות רבות שהתקבלו במערכת, החלטנו דווקא להציף את קולם של התושבים החרדים ב"ערי הנופש החרדיות" שבימי בין הזמנים "נכבשים" ברבבות נופשים, מה שלעיתים גורר השלכות לא נעימות עבור תושבי העיר.
בכדי שלא יהיה כהטפת מוסר חלילה עבור הציבור, במה שעלול להתפרש כביקורת חריפה מדי, ננקוט ב"עשה טוב" ולא ב"סור מרע", על פי בקשות התושבים שהתקבלו במערכת "כיכר השבת".
"תהנו בנופש - ותנו לנו להרגיש בבית"
הנקודה המרכזית שעולה בשיחות עם תושבים הגרים בערים שנשטפות בנופשים בימי בין הזמנים, היא תחושת אובדן הבית. המקום הטבעי של התושבים הופך למרחב ציבורי, אם זה תפיסת חניות, מילוי אוטובוסים ועוד. כאשר התושבים הטבעיים של המקום הופכים לשקופים שאין להם זכויות במרחב.
על כן, כשאתם מגיעים לנפוש בריכוזים חרדיים בצפון או בדרום, אכן נוח לנוח באזור "משלנו" עם בתי כנסת ועוד, אבל אל תשכחו את תושבי המקום. להשתדל כמה שפחות לגרום להם אי נוחות וחוסר מקום, בין השאר: לא לתפוס חניות פרטיות וכדומה, או למלאות אוטובוסים כשהתושבים הטבעיים נשארים בתחנה.
רעש ולכלוך
באופן טבעי, כשמגיעים למקום בלתי מוכר - אנשים נוטים לעשות ככל העולה על רוחם, מתוך מחשבה עקומה ש"אף אחד לא מכיר אותם". אך השכנים באזור סובלים מכך, וחובה על כל המתארחים להתחשב בהם.
זה יכול להיות רעש חריג של השמעת מוזיקה בווליום גבוה וחגיגה אל תוך הלילה - על חשבון השכנים, צפירות, או דיבורים בקול רם ברחוב בשעת לילה מאוחרת. מה שגורם לעוגמת נפש וצער לתושבים.
זה יכול להיות גם לכלוך חריג שנותר בגינות ובפארקים המקומיים, כאשר משום מה יש שחושבים שאין מתאים מהגינה השכונתית לעשות את הארוחה לכל המשפחה - וכל הלכלוך נותר במקום. אחד התושבים מספר לנו בזעזוע על חיתולים מלאים שנשארים על ספסלי הגינה...
"תכבדו אותנו"
נקודה נוספת שעולה היא בקשת התושבים המקומיים לכבוד מצד האורחים. כך למשל, אחת התושבות מספרת שכואב לה כשהיא נתקלת בנערים או בחורי ישיבות המסתובבים בסופר המקומי או ברחוב כשהם בבגדי ים וכדומה. מתוך התחושה שהאזור כולו הפך למקום הנופש שלהם - מבלי לכבד את תושבי המקום.
לסיכום, אחד התושבים אומר לנו את הכלל המנחה מבחינתו עבור האורחים שעומדים לשטוף את מקום מגוריו. לדבריו, "מה שאתה לא עושה בבית - בבני ברק או בירושלים או מודיעין עילית - אל תעשה פה", כמו שבבית לא עושים רעש חריג, לא מסתובבים במכנסיים קצרים ברחוב וכדומה - גם במקום הנופש אל תעשו זאת.
25 תגובות