מדינת ישראל ואנחנו
מצוות יישוב ארץ ישראל/מתוך עלון 'אחוותא' מבית 'אחוות תורה'
ארץ ישראל תופסת מקום מרכזי ביותר בתורה. סיפורו של אברהם אבינו מתחיל בהליכה אל ארץ כנען, וכל הבריתות בין ה' לעמו הן על ירושת הארץ. העונש החמור ביותר בתורה הוא הגלות מן הארץ, וההבטחה של ה' היא שבסופו של דבר יגאל אותנו וישיב אותנו אליה. בדברי חז"ל רבו מספור שבחי הארץ ומעלותיה, והרמב"ן אף הגדיל לומר שכל קיום התורה בגלות הוא רק כסימן וציון עד לשיבה אל הארץ. מהי חשיבותה הגדולה של הארץ ומדוע המצווה ליישב אותה כה מרכזית?
מצוות יישוב הארץ מתקשרת אצלנו לרוב למאבק על אזורי הספר והתיישבות חקלאית בשטחים שיש עליהם מאבק לאומי. אך מהותה הפנימית של מצוות יישוב הארץ נוגעת לכל אחד מאיתנו ולתפקיד שלנו בחיי היום יום. התוכן של יישוב הארץ הוא הפיכת התורה והברית עם ה' מעניין ערטילאי או אישי - לרוח הפועמת בכל מרחבי החיים הציבוריים. ישיבת עם ישראל בארץ היא התכלית של כל התורה, משום שבה מתממש הייעוד הגדול של חיבור שמים וארץ. כאשר עם ישראל בגלות התורה משפיעה על חיי הקהילה והמשפחה, אך לא על המרחב הציבורי הכללי. התורה מצטמצמת אז רק לד' אמות של הלכה, לבית המדרש ובית הכנסת, והיא איננה ממלאת את ייעודה לעצב את החיים על כל הופעותיהם. בנוסף, המרחב הלאומי משפיע בהכרח על הקהילה והמשפחה, ושוב ההוויה היהודית מעוצבת בידי תרבות העמים. זהו מצב של גלות בגוף אך גם ברוח. לא ניתן להגיע לעבודת ה' מלאה בגלות בין הגויים. רק בישיבה בארץ כעם עצמאי, שמכונן את אורחות חייו בעצמו על פי התורה, מתקיים הייעוד הגדול של עם ישראל.
ואכן עיקרו של השילוב 'תורה עם דרך ארץ' הוא בארץ ישראל דווקא, משום שבה המציאות מעוצבת בלעדית בידי התורה ללא עירוב של רוח העמים. בארץ ישראל הן עבודת הקודש והן עבודת המלאכה בונות יחד את המציאות של חיים על פי תורה. החתם סופר בפירושו לתורה כותב: "בזמן שישראל שרוים על אדמתם מצוה לאסוף דגנך לא לצורך פרנסתו ... אלא משום מצות ישוב ארץ ישראל ... ולא לבד עבודת קרקע אלא לימוד כל האומנות משום ישוב וכבוד ארץ ישראל, שלא יאמרו לא נמצא בכל ארץ ישראל סנדלר ובנאי וכדומה ויביאום מארצות רחוקים, על כן היה לימוד כל אומנות מצוה". כבודה של הארץ הוא שיש בה את כל ההיבטים המעשיים של החיים, וכולם מעוצבים על פי התורה.
הפרחת אזורים שוממים ויישוב מקומות שיד ישראל אינה מחזיקה בהם בשלמות הם חלק חשוב ביישוב הארץ, אבל אין לראות בהם תכלית המצווה. מהותה הפנימית של מצוות יישוב הארץ מתקיימת במעורבות מלאה בכל רובדי החיים הציבוריים מתוך קדושה. פועלם של רופאים ומהנדסים יראי שמים, שמהווים את עמוד השדרה הכלכלי והציבורי, הוא המימוש העמוק של עניין יישוב הארץ. בכך מתקיימת התכלית הגדולה של מימוש התורה בחיים עצמם באופן מלא. זהו התפקיד שנוטלים על שכמם אנשי אמונה העוסקים בכל מקצועות החיים.
למרבה הצער, יישוב הארץ ובניינה הובלו בעיקר בידי עוזבי התורה, מה שהוביל לדחיקת מצווה זו מליבם של רבים מהחרדים לדבר ה'. אך ראוי להזכיר שהיו בין בוני הארץ הראשונים יהודים יראים ושלמים רבים, שראו בבניית מושבות בארץ ישראל הזדמנות למימוש מלא של רוח התורה במציאות. כך פעלו מייסדי המושבה הראשונה פתח תקווה, שבאו מבית מדרשו של החתם סופר ומהיישוב הישן בירושלים. חלק מפועלם היה גם רכישת מיומנויות ומקצועות מעשיים כדי לבסס כלכלה פורחת בקרב שומרי התורה [נושא מרתק זה נפרס בעבר בהרחבה ב'אחוותא' במסגרת המדור 'מסע בזמן'].
גם בימינו יש בידינו לקיים את המצווה החשובה של יישוב הארץ. גם בהתיישבות בנקודות ספר, אך לא פחות מכך בפיתוח התעשייה והכלכלה בארץ ישראל. כאשר ההשתתפות הכלכלית נעשית מתוך שמירה על רוח התורה וגדריה יש בכך מימוש שלם של יישוב הארץ. כאשר התורה נוכחת בכל רבדי החיים של עם ישראל, אנו זוכים לממש את תכלית התורה בארץ ישראל.
המאמר נכתב בתוך עלון אחוותא המופץ ברחבי הארץ.
לקבלת העלון בקובץ PDF, שלחו הודעה בווצאפ:
0 תגובות