לפני מספר שנים פורסם בקובץ חסידי מאמר תקיף בעד זיהוי אתר 'נבי סמואל' כקברו של שמואל הנביא. הרקע לפרסומו לפי דיווחים שקיבלתי, היה אדמו"ר שהיה בסכסוך ממושך של עשרות שנים עם האדמו"ר הפטרון של אותו קובץ, שהצהיר בפני חסידיו שאינו עולה לקבר שמואל הנביא ביום פטירתו כ"ח באייר עקב כך שהוא "מריח טומאה" (וכוונתו הייתה שהוא סבור ששמואל הנביא לא נקבר במקום כמו הבבא סאלי שלא נכנס ל"קבר דן" כי סבר שהוא מסגד מוסלמי ולא קבר יהודי קדוש).
כך נכתב מאמר שלם הבא להוכיח שנבי סמואל הוא הקבר האמיתי, והמאמר האשים שכל הטוען שקבר שמואל הנביא אינו בנבי סמואל הוא נשאב מביקורת המקרא - ולא ממסורת ישראל.
רקע: קבר שמואל הנביא מזוהה מזה מאות שנים באתר נבי סמואל צפונית לירושלים, ואחד מרבותינו שעלה למקום והעיד על כך, היה רבנו עובדיה מברטנורא, שעלה לארץ ישראל בשנת ה'רמ"ח (1488) כיהן כרבה של ירושלים, וכתב באיגרותיו: "קברו של אדוננו שמואל הרמתי הוא עוד היום ביד היהודים, ובאים להשתטח שם בכל שנה ושנה בכ"ח באייר ביום מיתתו, מכל הסביבות, ומדליקים עליו אבוקות גדולות". (מסעו בעיה"ק עזה סוקר בהרחבה בספרי 'עזה מאז ולתמיד').
ברם, יש המפקפקים בכך, (ולא רק מהעולם האקדמאי המחקרי) הגאון רבי יהוסף שוורץ מחבר 'תבואות הארץ' והגאון רבי יצחק גולדהאר מחבר ספר 'אדמת קודש' פקפקו בזיהוי קבר שמואל הנביא וסברו שאין הוא נמצא ב'נבי סמואל'.
מיהם הרבנים ששללו את מיקום קבר שמואל הנביא בנבי סמואל?
הגאון רבי יהוסף שוורץ זצ"ל (תקס"ה–תרכ"ה) נולד בעיירה פלוס שבין בוהמיה לבוואריה. בצעירותו למד בבית המדרש הגבוה בווירצבורג. בשנת תקצ"ג עלה לירושלים עיה"ק ושקד שם על לימוד התורה, ובמקביל תר את הארץ לאורכה ולרוחבה במחקר שיטתי. פרי מחקריו הוא ספרו הנודע "תבואות הארץ" שתורגם לאנגלית ולגרמנית. בד"ץ העדה החרדית עד ימינו סומך על מחקריו בהלכה, גם כשהחזון איש חולק עליו. נפטר בט' בשבט תרכ"ה מן המגפה שפשתה בירושלים ונטמן בהר הזיתים.
הגאון רבי יצחק גולדהאר זצ"ל (תר"ז–תרפ"ה) נולד בסלוצק שברוסיה. עלה לארץ ישראל בשנת תרנ"ה והתיישב בראש פינה. עבד כמודד בגליל עבור הברון רוטשילד, ובמקביל נדד בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה כעשרים שנה לחקור ולברר את מיקום המקומות המוזכרים בתנ"ך, בתלמוד ובמדרשים. בתרנ"ה קיבל מלגה מהחברה לספרות יידיש בגרמניה להשלמת מחקריו. על ספרו 'אדמת קודש' שנכתב לאחר לימוד של 20 שנים, קיבל הסכמות מכל רבני ארץ ישראל, כהרידב"ז, הגרי"ח זוננפלד הראי"ה קוק ומהרי"י דיסקין. נפטר בי"ג באייר תרפ"ה ונטמן בהר הזיתים.
שני גאונים אלה שלמדו תנ"ך בעיון, פקפקו בזיהוי אתר 'נבי סמואל' לקבר שמואל הנביא.
חשיפה: מכתב הגה"ק רבי צבי הירש הארקער זצ"ל אודות קבר שמואל הנביא
הגה"ק רבי צבי הירש הארקער היה ממנהיגי עדת החסידים תלמידי הבעש"ט שעלו במסירות נפש לעיה"ק טבריה בסוף המאה ה-18.
אודות גדלותו וקדושתו של רבי צבי הירש הארקער נכתבו גדולות ונפלאות. נכד הבעש"ט הגה"ק רבי ברוך ממזבוז העיד והצביע עליו: "יהודים אלה מאירים לנו את הגן עדן בליל שבת קודש". האדמו"ר הר"נ מלכוכיץ הזכירו בנשימה אחת עם האוהב ישראל מאפטא זי"ע. והרה"ק רבי זאב וואלף מטשארני אוסטראה העיד שבשבת קודש הוא זוכה לרוח הקודש צלולה.
ביטולו לרבו הגה"ק רמ"מ מוויטבסק היה מן המופלאים שבדורו. כאשר יצא הגה"ק רמ"מ רכוב על סוס במרחבי הגליל - רץ לפניו רבי צבי כשהוא יחף, וכפות רגליו שתתו דם.
מינוי של רבי צבי הארקער לאדמו"ר
לאחר פטירת מנהיג קהילת החסידים בטבריה הגה"ק רבי אברהם מקאליסק בחודש שבט תק"ע, מונה רבי צבי לממשיך השלישי של החסידות בארץ ישראל - תלמידי הבעש"ט- יחד עם הרה"צ רבי מאיר מביחוב. ושניהם יחד ניהלו את החסידות בטבריה עיה"ק. נפטר בי"ב תשרי תקפ"ח ונטמן בבית החיים בטבריה.
בסתיו תקס"ה כתב הגה"ק רבי צבי הירש הארקער מכתב לתלמידיו בגולה על שובו לארץ ישראל. הוא פתח: "שלום לאהובי אחי חביבי כנפשי, האהובים לי... אנשי חסד המחבבים אה"ק... ומגמתם להחזיק ישיבתינו בקודש ומחכים ומצפים לשמוע בשורות טובות".
"אחזני פחד ורעדה" - ביקור רבי צבי הארקער בירושלים
במכתבו תיאר את ביקורו בירושלים, שם עלה להר גבוה וצפה בהר הבית: "ובתוך החצר היה בית גבוה מאוד אשר משם יכולים לראות כל המקום המקדש".
ומה שחש שם לא ניתן לתיאור: "כשראיתי אחזני פחד ורעדה כמעט יצאה נשמתי מחמת גודל המרירות ולא יכולתי לסבול לעמוד שם... אפילו בחוש נראה מה נורא המקום, אין זה כי אם בית אלוקים".
העדות: קבר שמואל הנביא בין בית לחם לחלחול
מירושלים יצא רבי צבי לחברון, ובדרך, מה שחשוב לענייננו - כתב: "ובאנו לעיר בית לחם, וקודם בואי לעיר על הדרך ממש, קבורת רחל אמנו, כאשר כתוב בתורה ועליה ציון גדול בנוי, ונכנסנו בתוכו ושם הוא הקבר. ונתעכבנו שם כמה שעות. ושם דמעות מצויות. ושם כותבים שמות של כ"א על קברה. והלכנו על כמה כפרים ושם קבורים קדושי עליון. והציון של שמואל הרמתי נראה לנו מהדרך בכפר 'רמה', אבל הגויים אינן מניחים לילך על קברו. ובדרך כפר אחד, ושם בנין מהודר ובתוכו ציון של גד החוזה ונתן הנביא, והלכנו שם, ולא הניחו אותנו כי אם זמן מועט". [א"ה קבר גד החוזה ונתן הנביא זוהה בשנים אלה (ועד ימינו) בכפר חלחול, י"ש].
ומשם המשיך לחברון: "ומשם באנו לעיה"ק חברון ת"ו... והלכנו על קברי אבותינו הקדושים. וגודל המערה ויופי הבנין א"א לבאר... כי הבנין נראה בחוש שהוא מזמן קדמון ושם אין מניחים לכנוס כ"א אצל המערה יש נקב שיורד לתוך המערה".
היוצא ממכתב זה, שרבי צבי הארקער העיד כמשיח לפי תומו שקבר שמואל הרמתי בכפר רמה הנמצא דרומית לבית לחם, ולא בנבי סמואל צפונית לירושלים.
נקודות ציון מסע הגה"ק רבי צבי הירש הארקער מירושלים לחברון - תקס"ה
- ירושלים - הר הבית
- בית לחם - קבר רחל
- כפר "רמה" - ציון שמואל הרמתי
- חלחול ציון גד החוזה ונתן הנביא
- חברון - מערת המכפלה
(מכתבו של רבי צבי זי"ע הובא ספר 'ביסוד המעלה' ח"א עמ' קנב והלאה, וח"ב עמ' רנב, בני ברק תש"ס, לסופר החסידי הרה"ח ר' אהרן סורסקי)
מחקר: 'הרמה' דרומית לבית לחם??
ממחקריו של הרב פרופ' יואל אליצור, ומידידי חוקר ארץ ישראל חזקי בצלאל, נמצאתי למד דברים מפתיעים.
הראיה הקדומה ביותר למיקום 'הרמה' דרומית לבית לחם היא מפת מידבא - מפת פסיפס מהמאה השישית לספירה, החצובה על רצפת כנסייה בעיר מידבא שבירדן, והיא המפה הקדומה ביותר של ארץ ישראל שהגיעה לידינו. במפה זו מצוייר קבר רחל - דומה באופן מפתיע לציור הקלאסי היהודי של המבנה שבנה משה מונטיפיורי - ולידו כתוב "אפרתה". ומתחת לזה ומימינה, כלומר דרומה, כתוב ביוונית: "רמה. קול ברמה נשמע".
כלומר מפת מידבא, שנכתבה אלף וחמש מאות שנה לפנינו, מזהה את "רמה" של ירמיהו הנביא - "קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה", עם האזור הסמוך לקבר רחל ולבית לחם. לא עם רמה שבצפון ירושלים, וכדברי רבי צבי הארקער זי"ע.
עדות מהתקופה הצלבנית
התייר האיטלקי סנוטוס שסייר בארץ ישראל בשנת ה' פ"א (1321) מזכיר אף הוא "רמה" ליד בית לחם כמקום מקראי. וזאב וילנאי, באנציקלופדיה "אריאל", מצטט את דבריו ומזהה את "רמה" של ירמיהו עם בית גאלה - עיירה "השוכנת על רמה הצופה על פני קבר רחל אמנו".
ועכשיו מגיע החידוש שלנו. בסתיו תקס"ה (1805) כתב הגה"ק רבי צבי הירש הארקער מכתב לתלמידיו בגולה ותיאר את מסעו מירושלים לחברון. הוא עבר בקבר רחל, המשיך דרומה - וכתב: "והציון של שמואל הרמתי נראה לנו מהדרך בכפר 'רמה', אבל הגויים אינן מניחים לילך על קברו".
תכלס: היכן קבר שמואל הנביא?
יש לא פחות מ-13 הצעות זיהוי אפשריות, שעל אחת מהן המעניינת ביותר מאת חוקר א"י חזקי בצלאל ב'חורבת שונה' צפונית למודיעין עילית נרחיב בעתיד הקרוב, ואולי בעתיד יתגלו דברים חדשים בעניין.
"חשוב להבהיר", כותב לי הרב פרופ' יואל אליצור, "התנ"ך כותב במפורש: 'ויהי איש אחד מן הרמתים צופים מהר אפרים.' הר אפרים - זו הנקודה. לא הרמה של בנימין. ברגע שנפתור היכן בדיוק נמצאת הרמה שבהר אפרים, נפתור את חידת קבורתו של שמואל הנביא. ברגע שהתנ"ך עצמו כותב שהאיש בא מהר אפרים, ונבי סמואל אינו בהר אפרים אלא בנחלת בנימין, המסקנה הפשוטה היא: אנחנו חייבים לחפש ולמצוא היכן זו הרמה שבהר אפרים".
חוקר א"י ר' חזקי בצלאל מוסיף באופן יותר נחרץ, שלומר שנבי סמואל הוא קבר שמואל הנביא, משול למסורת נוסעים שתטען שקבר יוסף אינו בשכם... ואי אפשר לחלוק על תנ"ך בשום פנים ואופן.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
- ישראל שפירא - היסטוריון ומרצה בכיר, חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים | מחבר הספרים 'המקומות הנדירים הקדושים והרטובים', 'עזה מאז ולתמיד', 'המקומות הקדושים בלבנון', ו'סודות המכבים' | לתגובות, הערות, לשליחת חומרים ורעיונות ולהזמנת הרצאות, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
0 תגובות