המהלך הדרמטי של רישום מפלגה חדשה ביממה האחרונה על ידי קהילות ב'אגודת ישראל', שתואר תחילה כצעד טכני לצרכי מימון, הפך במהרה למוקד של סערה פוליטית. בעוד שגורמים מסוימים מיהרו להגדיר את הצעד כ"פילוג" פנימי שקורע את המפלגה הוותיקה, שילוב הזרועות חסר התקדים בין חסידות בעלזא לסיעת שלומי אמונים מבהיר כי מדובר במהלך רחב ועמוק הרבה יותר.
הבכירים בסיעות הכלל-חסידיות דוחים את ההאשמות מכל וכל ומבהירים כי קו השבר לא נוצר אתמול, הוא פרי הבאושים של התנהלות דורסנית ושיטתית שנמשכת כמעט שני עשורים מצד סיעה אחת – חסידות גור.
בשיחות סגורות, מציגים גורמים המעורים בפרטים כתב אישום פוליטי וציבורי חריף נגד התנהלות הסיעה המרכזית, שלטענתם הפקיעה הלכה למעשה את אגודת ישראל מידי שאר הקהילות ומידי מועצת גדולי התורה, מה שהוביל לגיבוש החזית האחידה של בעלזא ושלומי אמונים נגדה.
החזית המוניציפלית - מירושלים ועד אלעד
הטענה המרכזית היא כי מי שמאשים כעת בפילוג, הוא זה שהניף את חרב הפיצול פעם אחר פעם במישור המקומי.
נקודת הציון הראשונה התרחשה לפני 18 שנה בירושלים. למרות שרוב מניין ובניין של גדולי ישראל מכל העדות והחוגים התייצבו מאחורי המועמד החרדי לראשות העיר מטעם אגודת ישראל, בחרו אנשי גור לפעול נגדו, במהלך שזעזע אז את הרחוב החרדי.
ההיסטוריה חזרה על עצמה בבחירות המקומיות באלעד לפני כשנתיים וחצי. למרות שהמועמד לראשות העיר מטעם יהדות התורה זכה לתמיכת רוב חברי מועצת גדולי התורה, בחרו בסיעה לנסוע ביום הבחירות במיוחד לעיר, שבה אין להם כלל קהילה או מצביעים, כדי לתמוך פומבית במועמד ש"ס.
במקביל, טוענים בקהילות, בוצע באלעד מהלך פוליטי מחושב לפירוק סיעת אגודת ישראל המקומית ולהעברת נציג חב"ד לש"ס, צעד שנועד להחליש את הנציגות המקומית ולאפשר רדיפה של הציבור הכלל-חסידי בעיר.
מדיניות ההדרה התבטאה גם במישור הארגוני, במשך שנים ארוכות קיימת סרבנות עקבית להקמת סניפים של אגודת ישראל בערים עתירות אוכלוסייה חסידית כמו ביתר עילית, אלעד ובית שמש, וזאת אך ורק מכיוון שערים אלו אינן נתונות לשליטתם. מנגד, בערים כמו חצור וערד, הסניפים ממשיכים לתפקד כסדרם.
משבר אמון ארצי - חוק הגיוס והכוח השלטוני
הזעם מופנה גם כלפי הניצול הציני, לטענתם, של הכוח השלטוני. משרד השיכון, שהוענק לאגודת ישראל בזכות הכוח האלקטורלי של כלל קהילות המפלגה, הופעל לא פעם כדי להצר את צעדיהן של אותן קהילות עצמן ברחבי הארץ.
אך נקודת הרתיחה האידיאולוגית התרחשה סביב סוגיית חוק הגיוס. מאז אירועי ה-7 באוקטובר, נוהלו מגעים שקטים מול גורמי הממשלה תוך מידור מוחלט של הנציג הבלעדי והמוסמך מטעם מועצת גדולי התורה לנושא. גרוע מכך, במסגרת מגעים אלו הובעה הסכמה למתווים שעומדים בסתירה לעקרונות הברורים שהתוותה המועצת.
עושים בקופה הציבורית כבתוך שלהם
את תמונת השבר משלימה ההשתלטות המוחלטת על קופת המפלגה. במשך תקופה ארוכה, מאשימים בשלומי אמונים ובבעלזא, נהגו אנשי הסיעה המרכזית בתקציבי אגודת ישראל כבשלהם. במקום לנהל את כספי הציבור בשקיפות ובהסכמה משותפת, הם קיבלו החלטות כלכליות חד-צדדיות, ניתבו משאבים לצרכים צרים, והשתמשו בקופה הציבורית באופן בלעדי מבלי לספור את שאר השותפות.
השיא הבוטה של התנהלות זו התרחש כאשר כספי הציבור "נשדדו כגנב בלילה" והועברו לחשבון בנק פרטי, תוך התעלמות מופגנת וצפצוף מוחלט על פסק בוררות מפורש שקויים בהוראת מועצת גדולי התורה.
במקביל לשליטה בכספים, מתארים בקהילות התנהלות דורסנית כלפי גדולי ישראל ונציגיהם. המקרה הבולט הוא הדרישה שהופנתה לנציג חסידות צאנז לחתום על מכתב הצהרה לפיו הוא כפוף בלעדית להחלטות האדמו"ר מגור, ולא למועצת.
מקרה חמור לא פחות נוגע למצג שווא שהוצג בפני האדמו"ר מביאלא, לו נמסר מידע שקרי לפיו חבר המועצת מצאנז בחר לוותר מרצונו על המקום החמישי ברשימה לכנסת כדי לפנות אותו עבורם – דבר שלא היה ולא נברא.
לאור השתלשלות האירועים, החזית המשותפת של בעלזא ושלומי אמונים מבקשת לשנות את הרטוריקה. "מה שקרה עכשיו הוא לא פילוג, אלא תיקון של עיוות היסטורי," מסביר גורם בכיר בברית החדשה.
המטרה העומדת בבסיס המהלך ברורה: שחרור המפלגה מאלו שהשתלטו עליה. זהו צעד ראשון והכרחי שנועד להחזיר את אגודת ישראל למקומה הטבעי, תחת ההנהגה והשליטה המוחלטת של מועצת גדולי התורה.
המהלך יבטיח את השבת קופת אגודת ישראל לידיים הראויות, ויערוב לכך שלעולם לא ייווצר שוב מצב בו נציג של חצר אחת שולט בברז התקציבים לבדו, כופה מדיניות במנותק מהחלטות המועצת, ורומס את הצרכים של כלל הציבור החסידי.
2 תגובות