מה זה בכלל אומר, "להתחיל מבראשית", כאילו יש איזו מכונת זמן בה ניתן לחזור לנעורים ולילדוּת, ולתקן שם את מה שהיינו רוצים לתקן, הלוואי והייתי מוצא את כפתור הקסם הזה, יש לי כל כך הרבה מה לתקן ולשפר, שם ובכלל.
משפטים שמגלמים בתוכם אינסוף, מעודדים אותי להקשיב להם דרך הנשמה, בכל זאת, גוּף מוגבל לא יכול להכיל אותם כראוי, הוא מתנגד להם באופן די טבעי והוגן, אל תדברו איתי על בראשית, אם אני לא מבין בזה כלום.
• • •
במוצאי שבת, הסוכה חזרה למקומה, היא שוב תחכה להזדמנות הבאה, שתהיה לה בעוד קצת פחות משנה, כמובן, אם הכל יילך כשורה, ואם העובש לא ימצא בה מטרה.
באוויר נישאים קולות השירה "הקפות שניות" של תקופה חדשה, יש כאלה שעדיין רוקדים לא מוכנים לפספס מומנט של שמחה בחיים, בדרך כלל אלה אלו שמרגישים, שהחיים הם סיפור יותר גדול, מאשר "לחזור לעניינים".
• • •
אפרופו לחזור לעניינים, את הטור הזה התחלתי לכתוב בטיסה, מסביבי בדיחות כנף, על רופאים וטייסים שנמצאים כאן לעזרה, ואם הדלת נפתחת הם מזנקים בקפיצה, בשם השתקת הפחד, הבדיחה שוב על חשבון הנס שנעשה, כשאין אוֹר ואין שָׁמַיִם, איך נסביר לעצמנו מה זה ישוּעה, ולמה היא באה, בהפתעה, מזווית לא צפויה
כן, מה שקרה לנו זה נס מהבורא, שמשדר רק דבר אחד, אַהֲבָה.
כמו סיפור המגילה, שרק בסופו הבנו את הכוונה, יניב הגיבור ושכמותו, חבריו ל"חוויה", כבר לא יחזרו להיות אותם אנשים, הם לא צריכים הסבר או רְאָיָה, הם כבר התחילו את "בְּרֵאשִׁית בָּרָא".
• • •
בראשית הבריאה, נברא האוֹר ואחריו שָׁמַיִם, אפילו הארץ כשנבראה, היא הייתה מכוסה ולא נראית, עד שבמאמרו, "תֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה".
מצד שני, תכלית הבריאה, היא האדם, שנברא בסוף, כמו שידענו, שסוף המעשה הוא תחילת המחשבה.
אבל בלי שנחווה את תחילת המעשה, ראשית הבריאה, אי אפשר לעלות עוד קומה. בלי מחשבת אוֹר ושָׁמַיִם שהיו בתחילה, כל אדם עלול להרגיש שלחיים שלו אין סיבה.
אם תשאלו אותי, אני עסוק בשאלה שאולי היא בעצם התשובה, מעניין איך היה לחיות בעולם שלפני הזמן, איפה שנולדה בעצם התשובה, אין עבר אין עתיד, יש אותך, איך היית רוצה להיראות בעולם החדש שתכף נברא, איך היית "בורא" את מי שאתה, פתאום אפשר למצוא הבנה קלושה, שיש כזה דבר בראשית בערך עצמך.
• • •
בשבת האחרונה, בתוך השמחה, התחלנו לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם", לגוף ולנשמה, מלבד הפשטות, שאין חיות בעולם בלי מתנות שמיים, חכמי הפנימיות מספרים לנו, שבדיוק שכשנכנסים לשגרת החיים, אנחנו מבקשים שתבוא עלינו רוח עליונה, ותעזור לנו לנצח את הגשמיות, את שנת החורף הארוכה, אמירה כזו היא כמו הכרזה ברורה, שאילולא הקב"ה עוזר לנו באמת, אין יכולת לנצח את המערכה, "מבלעדי עוזך ועזרתך אין עזרה וישועה".
• • •
בראשית, בשביל ישראל שנקראים ראשית, כן, זה אנחנו שעלינו במחשבה.
אז איך נדמה לך שהיית נראה, ככה כמו שאתה?
או שבעצם המסע הזה הוא אחד על אחד, להחזיר את עצמך לעצמך.
אלוקיי,
נשמה שנתת בנו טהורה,
תשאיר אותנו בבראשית,
ויהי רצון שנעלה שוב אל המחשבה, לטובה ולברכה.