כינוס חירום של גדולי ישראל, חברי מועצת גדולי התורה, ראשי ישיבות ומשגיחים מכלל הישיבות הגדולות התקיים אמש (מוצאי שבת) בסמינר וולף בבני ברק לקראת הבחירות. במעמד נשמעה זעקתם של מרנן ורבנן גדולי ישראל על חובת השעה ועל האחריות הגדולה שיש במערכת הבחירות הנוכחית.
את הכינוס פתח יו"ר יהדות התורה יעקב אשר, שנשא דברים קצרים על המערכה הגורלית. "לנו יש את כוח התורה, לנו יש את גדולי ומאורי ישראל שאנו חיים על פיהם", אמר. "לא תצליחו לפרק את הציבור הרחב הזה!"
ראש הישיבה הגאון רבי דב לנדו פתח את דבריו בהדגשת חובת ההשתדלות: "כולנו יודעים היטב שחובת ההשתדלות ברורה, ואדרבה, החובה היא כפולה ומכופלת במצב כזה להרבות נציגים ולהרבות מצביעים לרשימת ג'. זו הדרך שהורה לנו מרן החזון איש זכר צדיק לברכה, וכל גדולי ישראל אחריו להציל את יבנה וחכמיה על ידי שליחת נציגים לבחירות".
הגר"ד הזהיר מפני השלכות של אי הצבעה: "כאשר מתרבה מספר המצביעים – מתרבה שם שמיים, ומכריזים משה אמת ותורתו אמת, ואין לנו שיעור רק התורה הזאת. וחלילה עלול להיגרם חילול השם אם מכל מיני סיבות או טענות על אנשים, הם משתמטים מחובת ההצבעה. וחמור עוד יותר שערך התורה אינו הערך היחידי ביניהם. במיוחד שכל קול יכול להכריע וכל קול נספר ונחשב".
לדבריו, "כל קול באזורים חרדיים שבוחר בדברים אחרים, גורם לרודפינו להוכיח שחלילה הדור הבא מתרחק ממורשת אבותיו, רחמנא ליצלן".
"אל תחשבו שאתם יודעים את הכל"
ראש הישיבה הגאון רבי משה הלל הירש התייחס להתעוררות שלילית בקרב חלק מבני הישיבות. "לכאורה, כל מה שהראש ישיבה שליט"א אמר דברים פשוטים שכל אחד צריך להצביע, וכל ראש ישיבה צריך להגיע לתלמידיו ולהורות להם להצביע", אמר. "אבל למעשה, אי אפשר להתעלם מהדבר שבתוך עולם הישיבות יש איזושהי התעוררות שלילית, בטענה שלמה צריך עכשיו ללכת להצביע? הרי כל מה שהיה ימשיך להיות ללא שינוי".
הגרמ"ה הדגיש: "חס ושלום אם יפחת מספר המצביעים זה חילול השם נורא, וזו סיבה מספיקה ללכת להצביע. כל המטרה שלנו לדבר עם הבחורים ולהגיד להם: אל תחשבו שאתם יודעים את הכל, יש דברים שיכולים לעשות שאתם לא יודעים עליהם, וצריכים לסמוך שבוודאי יש דברים שייעשו – יהיו שינויים לטובה. אבל זה רק בתנאי שאתם באים להצביע ויהיה לנו כוח. כי בלי כוח – אי אפשר לבצע את השינויים".
לאחר מכן הביא ראש ישיבת פונביז' את המכתב של חמיו הגאון רבי ברוך דב פוברסקי שהוקרא בפניו: "מקובל מהחזון איש שלהצביע זה בבחינת שה' הוא האלוקים, ואנחנו חפצים בשלטון התורה ומצוותיה. ומי שמצביע – מקדש שם שמיים, ומי שלא מצביע – עושה ההפך".
במכתב נכתב: "הקדוש ברוך הוא נתן את התורה כדי שהתורה תגיד לנו מה לעשות. ואיך התורה אומרת לנו מה לעשות? התלמידי חכמים שכל החיים למדו תורה – זה התורה! ומה שהם אומרים, זה התורה בעצמה אומרת, ולקול התורה שומעים. והתורה אומרת להצביע".
הגרב"ד פוברסקי הוסיף: "המלחמה עכשיו בריש גלי של שונאי התורה והרוחניות, המלחמה של עמי הארצות ששונאים תלמידי חכמים. כל המלחמה של כולם היא על דבר אחד: התורה נמצאת אצל חכמי ישראל, ורוצים להחריב את חכמי התורה והיהדות, ושלא חכמי ישראל יורו איך להתנהג אלא להפך, רחמנא ליצלן".
ראש הישיבה הגאון רבי מאיר צבי ברגמן נשא דברים נוקבים על חובת ההצבעה: "בעניין החשיבות של הבחירות שעומדים לפנינו – לצערנו אנחנו במלחמה גדולה על היהדות, שממש רוצים להשמיד את כל המהות של כלל ישראל, ואנחנו מחויבים במסירות נפש על זה".
לדבריו, "הבחירות עכשיו הן אך ורק כדי לשמור על עולם התורה, ששום בחור לא ילך לצבא חלילה וחס. ועל זה הנציגים שלנו יעמדו בעזרת השם. וכל אחד מחויב לפעול בשביל זה ולהצביע עבור רשימת יהדות התורה, והקדוש ברוך הוא יעזור שיתבטלו כל הגזירות מעלינו ונזכה בקרוב לביאת משיח צדקנו במהרה בימינו".
ראש ישיבת מיר וחבר מועצת גדולי התורה הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל אמר: "בני התורה הם המסולאים מפז. אמר לי בעבר הגר"ח קנייבסקי זצ"ל כשרואים חלילה ס"ת נופל יחד עם ת"ח, צריך להרים קודם את הת"ח ואח"כ את הס"ת. בני התורה זה הדבר הקדוש ביותר, בני התורה מלאכי עליון. כי התורה היא ההגנה הגדולה ביותר".
הגרא"י פינקל הוסיף: "כאשר גדולי ישראל מבקשים מאיתנו דבר פעוט לפעול לקדש שם שמיים, אנחנו רואים שהמבול הרוחני והמלחמה הזו מתרבה מיום ליום. מה זה משנה כל החשבונות וכל האינטרסים? אדם שנמנע כעט להצביע בגלל חשבונות ואינטרסים, מתברר שכל מה שהצביע עד עכשיו, זה לא בא מאמונה בחכמים".
ראש הישיבה הגאון רבי שלמה שטיינמן אמר: "התפללנו בימים הנוראים: 'ובכן תן כבוד ה' לעמך'. לכאורה, אנחנו צריכים לברוח מהכבוד – אז מדוע אנו צריכים לדרוש כבוד?! אלא התירוץ הוא: שאנחנו לא מבקשים כבוד עצמי, אלא אנחנו מבקשים שיכבדו את עם ישראל, את לומדי התורה!"
לדבריו, "כל אחד בנפרד לא יכול לעשות הרבה, אבל כשיש רבים – זה מה שמאפשר לעשות כבוד שמיים ברבים. אבי זצ"ל היה אומר שהבחירות לשלטונות זה בעיקר קידוש השם להראות שלא פחת ציבור שומרי תורה ומצוות. ואם חלילה הציבור יתמעט, זה יכול לגרום לחילול השם, ועל חילול השם כתוב שרק מיתה, חס ושלום, מכפרת. אבל כתוב שאם יעשו קידוש השם – זה יכפר על חילול השם. אז יש לנו אפשרות לעשות קידוש השם בהצבעה למען לומדי התורה".
ראש הישיבה הגאון רבי שלום בער סורצקין אמר: "זו הפעם הראשונה שההכרזה ש'אין לנו שיעור אלא התורה הזאת' – זה נטו לחזק את שייכותנו לתורת ישראל, ואורייתא וקודשא בריך הוא חד הוא, כחלק ממעמד קידוש שמיים ברבים. לעשות קידוש שמיים – זה 'הרבים' הכי גדול. כשאנחנו מתאספים כרגע לבחירות, זה הרבים הכי גדול שיכול להיות. זה קידוש שמיים – שאנו מכריזים שאין לנו שיעור רק התורה הזאת".
הגרש"ב סורצקין הוסיף: "אנחנו נמצאים כרגע בזמן של רדיפת דת, אבל לעומת זאת, אנחנו רואים את ההתפתחות של עולם התורה שלא הייתה כמעט כמוה בכמות, בסיעתא דשמיא נפלאה. ורואים בתוך זה גם התפתחות של תלמידי חכמים באיכות שלא הייתה כמעט כמוה, בסיעתא דשמיא נפלאה".
"ורואים", הוסיף הרב סורוצקין, "בתוך זה גם התפתחות של תלמידי חכמים באיכות שלא הייתה כדוגמתה. ואולי בעקבות הרדיפות מרגישים את גודל הסיעתא דשמיא".
לאחר מכן נשא ראש ישיבת נתיבות אביעזר הגאון רבי דניאל וולפסון דברים נוקבים על חובת ההצבעה ועל החובה לשמוע בקול זקני ישראל.
לאחר מכן הוקרא את מכתבו של ראש ישיבת תפרח וחבר מועצת גדולי התורה הגר"א פילץ.
בסיום האירוע הוקראו החלטות העצרת, שנוסחו על ידי המנהיג וראש הישיבה הגאון רבי דב לנדו.
