שלום לך ש.צ, קראתי בשקיקה את טור ההרגעה שכתבת להוריך. אני חייב לומר ש' היקר, אותי לא הצלחת להרגיע.
לשמחתי אינני הורה לבחור מתבגר שמתפלל בשטיבלאך השכונתי בשעה 11:00, אבל תן לי לומר לך דבר אחד: אם היה לי ילד שמתפלל מאוחר ולא לומד - הייתי מתחרפן. אולי בשקט, תוך ניסיון לשמור על כבודו, אבל בוער מבפנים.
מהדברים שכתבת עולה שתרבות השטיבלאך והביטול תורה קיימת גם במהלך הזמן, רגע, זה אמור להרגיע אותי?!?!
אבא רוצה קודם כל שבנו יקירו ילך בדרך התורה, שיתפלל בכוונה כמו בן אדם, שילמד תורה וימלא את נפשו ממנה, אם הוא לא עושה את זה זה כואב. נקודה. ולא, התעלמות אינה פיתרון לבעיה זועקת.
חייבים לומר זאת בקול: יש הרבה יותר מדי בחורים בשיטבלאך בשעות לא-שעות, בימי הזמנים וביניהם. התופעה מעידה על בעיית עומק שהתעלמות היא הדבר האחרון שיש לעשות בנידון.
אם הבן שלי אינו קם בזמן לתפילה, כנראה שהוא לא מספיק נהנה ממנה. אם הילד שלי לא לומד כמו שצריך, כנראה שהוא לא מספיק מתחבר להוויות דאביי ורבא. כאבא, זה כואב ומדאיג.
כמו שהייתי דואג אם הילד שלי היה מפסיק לאכול, תרשה לי לדאוג כשהילד שלי נכנס לאנרוקסיה רוחנית. זה שאתה מתנהג ככה גם בישיבה לא אמור להרגיע אותי, תודה.
0 תגובות