מקדש ישראל ויום הזיכרון. "קדשינהו לישראל דקדישנהו לזמנים", אמרו חכמינו. מי שרוצה זיכרון יהודי, שיתחיל ב"מקדש ישראל".
אצלי, יום הזיכרון מתרחש יומיים בשנה. ביום הראשון מן התורה ובשני מדרבנן, בא' ובב' תשרי.
"יום הזיכרון" שתיקנה המדינה הוא יום אותו אני מכבד - רק משום שהוא חשוב לכל כך הרבה מאחי ואחיותיי היהודים.
מהסיבה הזו בלבד אני עומד בצפירה כאשר אני ברחוב, משום שאינני רוצה שהתנהגותי תשקף חלילה זלזול בזכר הנופלים על הגנת העם והארץ הקדושה הזאת.
אבל, וכאן יש אבל גדול: שאף אחד לא ילמד אותנו החרדים איך לכבד את זכר קדושי סג'עייה והרוגי רפיח - אנחנו עושים את זה הרבה יותר טוב מכם.
תשאלו חילוני ממוצע אם הוא מכיר את תפילת 'אב הרחמים' שנאמרת לפני תפילת המוסף בשבת, או אם אי פעם שמע על פיוט הרוגי מלכות בסדר העבודה ביום הכיפורים.
במעגל השנה, כמעט בכל שבת, אנו מזכירים את אלו שמתו על קידוש השם. בניגוד לאחינו החילונים, איננו מסתפקים ב'זיכרון' בלבד, אנחנו מתפללים לעילוי נשמתם.
"אבינו מלכנו: נקום נקמת דם עבדיך השפוך"
"אבינו מלכנו עשה למען טבוחים על ייחודיך"
לפני שנים, נחרדנו מהידיעה החדשותית לפיה "יזכור אלוקים" הנאמר בטקסי ימי הזיכרון הפך לפתע ל"יזכור ישראל". עם כזה זיכרון, עדיף להישאר בבית ולהגיד תהלים.
לפני שאתם שואלים אם אנחנו מציינים את יום הזיכרון גם באופן פרטי, הבה נשאלכם: האם אתם מציינים למשל את יום חורבן בית מקדשנו? האם אי פעם שמעתם על י"ז בתמוז? ימי בין המצרים? מישהו? משהו?
אם בחרתם לקבוע תאריכים חדשים, תתחילו לכבד את אלו שהונחלו מאבותינו מזה אלפי שנים.
לחגוג עצמאות? ממש לא. לא כל עוד בג"ץ שולט, לא כל עוד המדינה אינה מתנהלת על פי חוקי התורה. זהו. ככה פשוט לא צריך הרבה הסברים. תודה להשם על הארץ הזו - ולך מדינת ישראל: אנא שמרי על קדושתה.
המסר לאחיי החילונים: תפסיקו לחנך אותנו - הגחלת בידינו - לא בידיכם.
ולאחיי החרדים: תעמדו בצפירה ותכבדו את המקום בו אתם חיים, תכבדו את אלו שלא מבינים. פשוט תהיו בני אדם.
0 תגובות