יו”ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, קבע היום (שלישי) כי חברי ועדות קלפי ומשקיפים מטעם מפלגות לא יהיו רשאים לדווח במהלך יום הבחירות למפלגותיהם על זהות הבוחרים שהגיעו להצביע באמצעות יישומונים המשמשים להמרצת מצביעים.
השינוי שישפיע על מטות השטח של המפלגות החרדיות
ההחלטה צפויה להשפיע במיוחד על מטות השטח של המפלגות, ובהן גם המפלגות החרדיות, שנהגו להסתייע בדיווחים בזמן אמת כדי לאתר מצביעים שטרם הגיעו לקלפיות ולעודד אותם לממש את זכות ההצבעה.
בהחלטתו קבע השופט סולברג כי העברת מידע על עצם ההצבעה ועל נסיבותיה – ובהן שעת ההצבעה וסוג הקלפי – מהווה פגיעה בפרטיות ואסורה לפי חוק הגנת הפרטיות. עוד נקבע כי דיני הבחירות אינם מסמיכים את נציגי המפלגות להעביר מידע זה לצורך פעילות מפלגתית, ולכן בהיעדר הסמכה מפורשת מדובר בפעולה אסורה.
ההחלטה התקבלה בעקבות פנייה שהגיש עו”ד שחר בן מאיר, שאליה הצטרפה גם הקליניקה להגנת הפרטיות באוניברסיטת תל אביב. בפנייה נטען כי נציגי מפלגות בקלפיות מעדכנים בזמן אמת באמצעות יישומונים אילו בעלי זכות בחירה כבר הצביעו, ובכך מאפשרים למפלגות לדעת מי טרם הגיע לקלפי ולפעול להמרצתו.
במסגרת ההליך התבקשו סיעות הכנסת להציג את עמדתן. הליכוד, ש”ס ויהדות התורה טענו כי הנוהג אינו מפר את הדין, וסיעת הציונות הדתית הצטרפה לעמדת הליכוד. יתר הסיעות לא הביעו עמדה לגופו של עניין.
״המידע על ההצבעה הוא מידע פרטי״
השופט סולברג הדגיש כי המידע על עצם ההצבעה נחשף לנציגי המפלגות אך ורק לצורך מילוי תפקידם בקלפי, ולכן שימוש בו לצורך פעילות מפלגתית חורג מהמטרה שלשמה נמסר המידע ואסור על פי חוק.
עם זאת, הבהיר יו”ר ועדת הבחירות כי המפלגות יוכלו להמשיך להשתמש, כפי שהיה נהוג עד כה, במידע המופיע בפנקס הבוחרים בהתאם להוראות החוק, אולם מידע זה אינו כולל נתונים על מי הצביע בפועל ביום הבחירות.
בסיום החלטתו ציין השופט סולברג כי הכרעתו משקפת את המצב המשפטי הקיים בלבד, וקרא לבחון בעתיד את היחס בין דיני הבחירות לבין דיני הגנת הפרטיות, לנוכח ההתפתחויות הטכנולוגיות בשנים האחרונות.
0 תגובות