סיפור למוצ"ש

כך הבעש"ט הקדוש מנע עצירת גשמים של המכשפה בכפר

היתה בכפר מכשפה אחת שהיה לה שד אחד, ועשתה כשפים שלא ירד גשם, והבעל שם טוב הקדוש קלקל בתפילתו את כשפיה, ואמר לה השד שהבעל שם טוב הקדוש הוא שמקלקל לה את כשפיה | סיפור חסידי למוצאי שבת (חסידים)

הרב אהרון ראובן | כיכר השבת |
ציון הבעל שם טוב (צילום: אלחנן יצחקי)

איך הבעש"ט הקדוש מנע עצירת גשמים?

שמעתי מחמי ומרב הקהילה, שבזמן שהבעל שם טוב הקדוש טרם התגלה, הוא התפרנס מבית מזיגה שהחזיק בכפר עם רעייתו. פעם אחת היו צריכים לגשמים, התפלל הבעל שם טוב הקדוש על הגשמים.

היתה בכפר מכשפה אחת שהיה לה שד אחד, ועשתה כשפים שלא ירד גשם, והבעל שם טוב הקדוש קלקל בתפילתו את כשפיה, ואמר לה השד שהבעל שם טוב הקדוש הוא שמקלקל לה את כשפיה.

המכשפה באה לאימו (החורגת) של הבעל שם טוב הקדוש, ואמרה לה, שתאמר לבנה שיעזוב ויניח לה, כי אם לא היא תעשה לו כישוף.

אימו של הבעל שם טוב הקדוש סברה שיש מריבה בין הבעל שם טוב הקדוש למכשפה שקשור לחוב שיש לה על יי"ש, ואמרה לו: בני עזוב את הגויה הלז, כי היא מכשפה.

אמר הבעל שם טוב הקדוש לאימו, אין אני חושש ממנה, והתפלל על הגשמים, ועשה מה שצריך לעשות, והמכשפה הגיעה לאימו פעם שניה, ואח"כ שלחה המכשפה את השד שלה, אבל, לא הצליח להיכנס לד' אמותיו של הבעל שם טוב הקדוש.

אמר הבעל שם טוב הקדוש לשד, אתה העזת לבוא אלי? לך דרך החלון הקטן (=שימשה של חלון) ותזיק לגויה, וכך עשה.

ואחר כך תפס אותו הבעל שם טוב הקדוש, והשאיר אותו בבית כלא ביער, ולא יכל יותר לזוז משם עד עולם.

וכשהתפרסם הבעל שם טוב הקדוש, ונסע ביער עם אנשיו, הוא עצר באותו מקום, והציץ עליו, וראה שהוא עדיין יושב שם, ושחק מאוד, ואנשיו שאלו אותו לפשר הצחוק, וסיפר להם את המעשה.

הקדמה לחג הפורים: הבעל שם טוב הקדוש אומר על הכתוב: 'ימי הפורים האלה לא יעברו' לעולם, ו'נזכרים ונעשים' ממש 'בכל דור ודור', שכוונת הדברים, שע"י זיכרון הניסים ונפלאות הגדולים והנוראים עשה אז הקב"ה, ובזמן הנס היה אז הארה גדולה, כדי שבכל דור ודור יהיה אפשר לעשות נס לפי הצורך של הדור (אוהב ישראל, פר' זכור).

מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה' לדרך לשבוע טוב ומבורך

מבאר רבי לוי יצחק מברדיטשוב במאמר לפורים, את סיבת בריאת העולם (קדושת לוי, קדושה שלישית)

עבור מה נברא העולם? עיקר בריאת העולם היא עבור: שהקב"ה ישתעשע באומתו, ואיך? ע"י תפילת האדם, ועבודתו את ה' יתברך, יש מזה לקדוש ברוך הוא שמחה גדולה, כמו שאמרו חז"ל: 'לשם ששה דברים הזבח נזבח' (זבחים, מו'), ואמרו 'לשם ריח', ופירש רש"י:

'לשם ניחוח' - שנחת רוח לפניו שאמר ונעשה רצונו.

דיבוריך ממשיכים שפע: דיבור האדם, ועבודתו את הקב"ה, ממשיכין שפע רב לכל הברואים והיצורים בעולם.

מי אתה בכלל שיש לך כזה כח? כל אחד צריך לחשוב, איך הוא זוכה ע"י מעשיו לעשות הנחת רוח למלך העולם, הגדול הגיבור והנורא, אשר ברא את כל העולם, ומה הוא בכלל? ממה נוצר? ומה תהיה אחריתו?

תתלהב מהזכות לשמח את מלך העולם: רק המחשבה שפרי מעשיך משמחים את הקב"ה, צריכה לגרום לך שמחה רבה, כי הקב"ה קדוש ומשרתיו קדושים, ודווקא ע"י מעשי האדם, יורד שפע רב בכל העולמות, ולכל המלאכים ולכל הנשמות, והאל הקדוש שמח באדם שעושה לו נחת רוח.

"שוש אשיש בה'- " "שוש" - האדם שמח מכך שהוא משמח במעשיו את הקב"ה, כלומר, שאנכי שש ושמח, במה שאני "אשיש בה'" – שהוא זוכה וגורם לקב"ה לשמוח במעשיו.

וחיוב על כל אדם - לשמוח בזה שהוא משמח את הקב"ה, שמשעשע בעבודתו ומעשיו.

ענווה פסולה - מי אני בכלל? אדם שמרגיש עניו, אומר מי אני שאוכל לגרום שמחה לקב"ה? אבל, לא! האדם צריך לומר בליבו, שזהו אחד מחסדי ה' ונפלאותיו, שדווקא אדם קרוץ חומר, יכול לגרום:

תענוג, שמחה וחדווה לאלוקי האלוקים, ואדוני האדונים, אשר הוא גבוה על כל גבוהים, ורם על כל רמים, כמו שאמר דוד המלך: "ישמח ה' במעשיו".

דווקא העבדים מביאים נחת: האדם לא מבין, איך יתכן שמעשיו גורמים נחת רוח כל כך גדולה לקב"ה, כי הוא שוכח מי הוא: עבדי ה' - מזרע ישראל! ולכן, דווקא ממעשינו יש לקב"ה נחת רוח ושעשוע גדול, ובזכות זה, הקב"ה מוריד לכל הנבראים והיצורים – שפע רב.

אין כאן מקום לענווה: עיקר עבודת האדם, לעשות נחת רוח לקב"ה, ואם האדם מייאש את עצמו ואומר, שמעשיו אינם עושים נחת רוח לקב"ה, אומר המגיד, שיש לאדם זה - נטיה למינות! ואין זאת ענווה כלל.

תתענג, וקבל נחת - מהנחת שאתה עושה: האדם צריך להתענג בזמן שהוא לומד, מתפלל ומקיים מצוות, כי:

זאת הנחת רוח האמיתית שיש לו בחייו! שהוא מסוגל לשמח את הקב"ה ולעשות לו נחת רוח ע"י מעשיו הטובים.

ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים: אומר המגיד ממעזריטש, שהקב"ה שמח במעשינו, במצוותינו ובתורתינו, כמו שכתוב: "בן חכם ישמח אב" אנו נקראים 'בנים למקום', וכל אב יודע שמעשי הבן הם שמביאים לו את התענוג הכי גדול, שנזכה, אמן.

"ישראל אשר בך אתפאר" - למה? מדוע הקב"ה מתפאר בנו? מכיון שאנו כביכול נותנים לו תענוג גדול, ועל זה נאמר: "ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים" – איזה פרנסה כביכול מפרנסין בני ישראל את אביהם שבשמים? התענוג העצום שאנו עושים לו ע"י מעשינו בעולם הזה.

יהי רצון שנזכה לעשות נחת רוח גדולה לאבינו שבשמים, ויאמר עלינו: "ישראל אשר בך אתפאר", אמן!

יהי רצון שיהיה שבוע טוב ומבורך לכל בית ישראל, שפע ברכה והצלחה בכל מעשה ידיכם, בשורות טובות ישועות ונחמות, אמן!

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר