
האם הבטחת הבעש"ט הקדוש ל'תולדות' התקיימה?
פעם אחת ביקש בעל ה'תולדות' רבי יעקב יוסף מפולנאה מהבעל שם טוב הקדוש שתי בקשות: האחת שיזכה לגילוי אליהו הנביא, והשני שיתן לו עצה שלא יתרגש (כל מנהיג נברא עם תכונות שמתאימות לדור שצריך להנהיג, ובעל ה'תולדות' היה מטבעו קצת יותר קפדן) והבעל שם טוב הקדוש הבטיח לו שבקרוב יזכה לגילוי אליהו הנביא, והוא גם יתן לו עצה שלא יתרגש.
כשנסע בעל ה'תולדות' מהבעל שם טוב הקדוש, ראה בדרך ביהודי הולך רגלי, וביקש מהיהודי שיעלה לשבת בעגלה, כי אין סיבה שיכתת רגליו.
האיש נענה, ועלה לשבת בעגלה, אך את רגליו לא להכניס לעגלה אלא השאיר אותם תלויות מחוץ לעגלה.

שיעור חסידות בהרי שווייץ; התיעוד המרהיב מדאבוס
אמר ה'תולדות' להלך: למה אין אתה מכניס את רגלך לעגלה? שב בעגלה כמו כל האנשים הנוסעים, מכונסים בעגלה עם הרגליים! ויאמר האיש:
דוד המלך אומר בתהילים: "אשרי שככה לו" מי הוא בחינת 'אשרי' – לשון אושר? אותו שככה לו, שטוב לו בכל מצב שהוא, אם הרגליים בעגלה או חוצה לה.
אחרי זמן מה בא ה'תולדות' לבעל שם טוב הקדוש, ושאל: כ"ק מורנו הבטיח לי שאזכה לגילוי אליהו, ואנכי טרם זכיתי! ויאמר לו הבעל שם טוב הקדוש: האיש ההולך רגלי שנסע יחד עם כבודו בעגלה, ואמר לו 'אשרי שככה לו', וגם רמז שכבודו לא יהיה קפדן ויקבל כל דבר כמות שהוא – הוא היה אליהו, וכבודו לא הרגיש (רשימות דברים ג', עמ' לג').
מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה' לדרך לשבוע טוב ומבורך
ידועה אמרתו של רבי בונים מפרשיסחא זיע"א, שצריך שכל יהודי יהיה שני כיסים:
אחד - "בשבילי נברא העולם", והשני - "ואנוכי עפר ואפר".
תפקיד האדם לבדוק באיזה פתק להשתמש בכל מצב, וזה מה שמלמד הבעל שם טוב הקדוש בתורתו.
המעשה שלך נבחן לפי - מעשי הדור: יש אנשים שאינם מעריכים עד כמה מעשיהם חשובים, כיון שמשווים את מעשיהם למעשי ראשונים, אך, הם שוכחים את מה שהאריז"ל לימד את תלמידו המהרח"ו (שבחי רבי חיים ויטל):
שאל המהרח"ו את האריז"ל - איך הוא אומר שיש לנפשי מעלה כ"כ? הדבר נזכר בספר הגלגולים, שהרי קטן בדורות הראשונים היה צדיק וחסיד, שאין אני מגיע לעקבו, וענה לו על כך האריז"ל:
"דע כי גדולת הנפש אינה תלויה כפי מעשה האדם, רק כפי הזמן והדור ההוא".
האריז"ל מלמד מוסר גדול לכל הדורות, ולנו במיוחד:
"כי מעשה קטן מאוד בדור זה, שקול ככמה מצוות בדורות אחרונים".
ובאמת, מדוע כך פני הדברים? "כי בדורות האלו הקליפה גוברת מאוד מאוד - עד אין קץ! מה שאין כן בדורות הראשונים".
תעריך כל 'חלקיק' מצוה שעשית: לחידוד הדברים, נוסיף את הנאמר בפרקי אבות: "ואל תהי רשע בפני עצמך" - אין כוונת הדברים שהאדם יתעלם ממצות התשובה, אלא, שיכיר בערך עבודתו, כי:
טעות חמורה לחשוב שמעשה קטן בדור שלנו, אינו מספיק חשוב, כי דווקא המעשה שלך הוא הוא שמעלה את הקליפה שגוברת בדורנו, ומתקן את כל העולמות, אומר ע"כ בעל התניא אל תדבר ותאמר לעצמך שאתה רשע, אלא, תעריך כל מעשה ומעשה הכי קטן שלך.
דווקא אתה - מוריד שפע לכל העולמות: ואמר הבעל שם טוב הקדוש שאדם ברוב ענוותנותו גורם לעצמו להתרחק מעבודת ה' יתברך, כי מצד שפלותו הוא אינו מאמין:
"כי האדם גורם ע"י תפילתו ותורתו - שפע אל כל העולמות, וגם המלאכים ניזונין ע"י תורתו ותפילתו"!
אתה מאמין או לא מאמין - מבחן עצמי: הבעל שם טוב הקדוש מלמד איך תוכל לבחון את עצמך, האם אתה מכיר בערך תפילתך ותורתך, או לא? אומר הבעל שם טוב הקדוש:
"שאילו היה מאמין זה, כמה היה עובד ה' בשמחה וביראה מרוב כל" (ה'תולדות' - תולדות יעקב יוסף פר' עקב).
אומר ה'אורחות צדיקים' בשער השמחה: "וכל העושה המצוות בשמחה, יש לו שכר - אלף ידות יותר ממי שהמצוות עליו למשא".
"עבדו את ה' בשמחה, בואו לפניו ברננה" – כי אין השכינה שורה אלא מתוך שמחה של מצוה.
הבחירה בידך – קח אחריות על חייך: אתה יכול לקחת אחריות על חייך, ולבחור לראות ולהעריך כל התקדמות שלך, אפילו הכי קטנה כי היא מאוד יקרה וחשובה לפני ה' יתברך, כשתכיר בחשיבות מעשיך, שמחה ושפע ימלאו את ליבך, ותצליח בכל אשר תפנה.
שבוע טוב לכלל ישראל, רפואה ופרנסה, שפע ישועות וברכות, ובשורות טובות, אמן.






0 תגובות