התנתק מהתורה! אבל – התורה לא התנתקה ממך!
למי שייכת השמחה - בשמחת תורה?
בשמחת תורה כולם – שווים, ואין קשר להשגות בתורה שכל אחד השיג, כי השמחה נובעת מ'נקודת העצם' מכך:
שאנו בניו של נותן התורה, ושמחים - בו ובתורתו.
ולכן, יש קהילות שמכריזים ביום שמחת תורה: 'תנו כבוד לתורה'!
והיו מבקשים לשים לב, שהשמחה היא בתורה של הקב"ה, ולא ב'חלק' שזכית לקבל בתורה:
"שיהיה נזהר מאוד בהכבוד, שלא יקח הכבוד - בשביל עצמו ח"ו".
ומטרת השמחה היא: "רק בשביל כבודו יתברך, רק שיחזור ויתן את כל הכבוד לתורה ולה' יתברך, שהוא אחדות פשוט עם התורה" (ליקוטי הלכות, הל' תפילת מנחה, יד').
הקשר שלך לתורה – לא בטל לעולם!
בשמחת תורה שמחים ורוקדים עם התורה, וכך מוכיחים שקשרי האהבה בין הקב"ה לבניו, הוא:
קשר פנימי עמוק, שאינו – בטל לעולם!
הריקודים בשמחת תורה, מעידים שכבניו של מלך מלכי המלכים, רצוננו להיות:
קרובים אליו, להתאחד עימו - ולהתבטל אליו!
ולכן, כשמחבקים את התורה, ורוקדים איתה בעוז:
מוכיחים את האיחוד והקשר לנותן התורה, בבחינת:
"קודשא בריך הוא, אורייתא וישראל – חד הם".
קשר – שאינו תלוי בשום דבר!
כל אחד מעם ישראל הוא בן למקום, ויש לו שייכות לקב"ה:
בקשר בל ינתק, ושאינו בטל לעולם, ולא תלוי - בשום דבר!
בקשר מעצם היותו בן, ואין צורך באישור או הוכחה, או מה מצבך העכשוי, ולכן:
שמחת תורה – שמחה על קשרי אהבה בן אב לבן, ולכן היא - חג של כולם!
ולכן, כל אחד יכול לרקוד ולשמוח עם התורה:
אף אם כרגע הוא מנותק או מרוחק ממנה!
שמחת תורה – שמחה טהורה ופשוטה
שמחת תורה הוא יום טהור ופשוט מעצם עצמותו, ומיוחד בפני עצמו. לכן, התורה לא חייבה בו מצוות מיוחדות, כפי:
שהיחס בין אב לבן, הוא יחס – טהור ופשוט!
ולכן, גם אנו צריכים לבוא ליום זה בצורה: טהורה ופשוטה.
רוקדים ומיטהרים לפני אבינו שבשמים, שמחים בו ובתורתו, ככה בפשטות, כולנו ביחד - נגיל ונשיש בזאת התורה!
שמחת תורה משקפת את האמונה הפשוטה של היהודי, ולכן, אין בו עשיה, על דרך שאמר הבעל שם טוב הקדוש:
"אחרי כל השגותיי, הנני – פתי מאמין"! יום של אמונה פשוטה!
איחוד וחיבור – למעלה מהשכל
'וימינו תחבקני' – ישבנו בסוכה וקיבלנו 'חיבוק' מהקב"ה.
מטרת הימים מר"ח אלול ועד הושענא רבה, היה להגיע לתכלית:
להתייחד עם הקב"ה ותורתו - בשמחת תורה! באחדות גמורה!
ביום שמחת תורה, מרגישים את החיבור בנפש, שהוא: למעלה מהשכל!
עברנו מסע ארוך במשך 51 יום, ועתה:
מתחילים להנות מתוצאות המסע - הדבקות בה' יתברך.
ומכיון שלא שייך לדבק בה' יתברך, שהרי 'לית מחשבה תפיסא בך כלל', ולכן: התורה היא – החיבור והקשר בינינו לבורא עולם!
קשר 'אל מוות' שלא - ניתק לעולם!
הקב"ה 'אש אוכלה', ולכן, לא שייך להבין את גודלו ורוממותו:
'לית מחשבה תפיסא בך כלל', ולכן, לא שייך להידבק ב'עצמותו'.
כדי שנדבק בו, הוא נתן לנו את תורתו, ו'הטביע' בה את 'עצמותו'.
התורה היא - תרי"ג עצות ודרכים להתקרב לה' יתברך.
כל מצוה – מקשרת ומחזקת את הקשר בינינו לבין הקב"ה!
כל מצוה מושכת על האדם 'אור' רוחני, 'אור' אין סוף:
מהשורש העליון, ובכך מקשרת אותו - לשורשו העליון!
בכל מצוה שמקיימים, נדמים ל'עבד' שעושה רצון אדונו.
ולכן, כל מאמץ בתורה ובמצוות, מקרבת את האדם לבוראו.
הדבקות ב'שורש' היא המציאות של כל יהודי, ושייכת לכל אחד.
לומד תורה הוא - מ'עבדי' המלך!
לומדי התורה נקראים 'עבדי' ה', והם – משרתי המלך!
המהות של 'עבד': משועבד ומשרת את המלך, בכל עת, ובכל מצב.
'עבד' נמדד בנאמנותו למלך: וזה דורש לעשות את רצון המלך, אף אם תצטרך לוותר על רצונותיך, האם אתה שייך ל'עבדי' המלך?
'בן של מלך' – קשר שלא צריך הוכחה או סיבה!
השייכות של מי שלא לומד – לא בטלה מעולם! מעמדו שלו - 'בן מלך'!
לבן של מלך יש ערך - שלא נמדד, לא בטל לעולם!
'בן' של – זו מהות! ולא תלוי במעשים! ולכן, 'בן' מלך – שווה לאין ערוך!
'בן של' – לא נבדק אם הוא מוצלח או כשרוני, ואין שום שאלה, האדם לתת לו להיכנס לארמון המלוכה או לא! כי:
ארמון המלוכה, הוא – הבית הטבעי שלו, אין לו בית אחר!
האם דיברת פעם עם ה'בוס' על הבן 'הלא יוצלח' שלו?
לא! וטוב שלא! הוא היה מראה לך את הדרך החוצה...
הקשר שלך עם הקב"ה הוא - 'אל מוות'!
קשר שלא ניתק לעולם, גם אם – אתה לא מודע לכך!
כולם חשובים ושווים – לטובה!
כל יהודי שווה – גדול וקטן רחוק וקרוב, בלי קשר לשייכות שיש לו כל השנה לתורה, ולכן:
כולם עולים לתורה, קטן וגדול כאחד, וכל הרוצה - יבוא ויטול.
כשאתה שמח בתורה, ברכות התורה - חלות עליך!
והקב"ה ממלא משאלות ליבך! וה' ברך את אברהם 'בכל' - וגם אותך!
'שמחת תורה' – התורה רוקדת ושמחה עימנו
'שמיני' עצרת – 'שמיני' מעל הטבע:
אומר ה'בית אברהם', שיום שמיני עצרת הוא - מעל הטבע:
כמו האמונה, שהיא - מעל הטבע!
"שבע יפול צדיק - וקם"! שבע אפשר ליפול, אבל, כשעולים לספרה שמונה, עולים – לאמונה, והיא מאפשרת לקום מחדש:
לחיות באמונה, כי האמונה היא - מעל הטבע!
וזה מחזק את הקשר עם הקב"ה הוא 'מעל הטבע'.
יחוד עליון – יחוד נצחי!
שמחת תורה – שמיני עצרת הוא בבחינת:
"שימני כחותם על ליבך" – 'שימני' אותיות 'שמיני':
יום של 'יחוד' עליון בין עם ישראל - לה' יתברך!
כ'חותם' – יום שמשאיר חתימת החוזה – נצחית וסופית.
הקב"ה אומר בניי יקיריי ואהוביי, אני שמח ומתפאר בכם:
"ישראל אשר בך אתפאר".
תחתמני כחותם על ליבך - אל תשכחני לנצח!
כל יום, כל השנה, כל החיים - שנזכה אמן.
לע"נ בתיה בת תמר
0 תגובות