במהלך דרשת שבת שובה בבית המדרש הגדול בקרית ויזניץ בבני ברק, על ידי הגה"צ רבי חיים מאיר הגר, אב"ד ויז'ניץ, ובנו הגדול של האדמו"ר מויז'ניץ, נשא דברים נוקבים אודות עניני השעה העומדים על הפרק, בשליחותו ולבקשתו של אביו האדמו"ר.
בתוך דבריו עמד על גזירת הגיוס המרחפת על החרדים לדבר ה' בארה"ק, וזעק: מה גדול הכאב, שבימים שאנו מעתירים על התגלות מלכות השי"ת על כל העולם כולו, נאלצים להתמודד עם רדיפות איומות נגד עולם התורה כאן, בתוככי ארץ הקודש, על ידי אנשים מזרע ישראל שטרם זכו לגילוי אור ה'.
כאשר ביקשנו בתפילה הנאמרת בפתיחת הארון בראש השנה 'ותטה לב המלכות ויועציו ושריו עלינו לטובה', כמה דאב הלב לחשוב שצריכים לכוון על לב מלכים ושרים מזרע ישראל בתוך ארץ ישראל.
במהלך דבריו שיתף האב"ד שיחה שניהל בעבר עם החכ"ל לשעבר מנחם אליעזר מוזס ששח לו כי דיבר עם אחד השרים הבכירים בממשלה. כשנשאל השר מדוע הוא מתעקש על גיוס חרדים השיב בפשטות ובכנות מצמררת: "אני רוצה שהחרדים יצאו מהצבא אחרת מכאשר נכנסו". תשובה זו חשפה את מטרתם האמיתית של יוזמי הגזירה לשנות את פני החרדים מבחינה רוחנית.
לגודל הכאב, הורים מבוהלים ומודאגים לגורל בניהם, אברכים חיים בדוחק מפאת חרב הגזירות, וכמובן שעלינו לישא תפילה שיתגלה כבוד ה' על כל יושבי תבל ויתבטלו כל הגזירות במהרה - קרא האב"ד, והמשיך בסיפור: פעם הגיע הרבי ה'אהבת ישראל' זי"ע לביקור בקרב חסידיו באחת הערים, ואליו התלווה גם החסיד הנודע רבי מרדכי חנא פוקס זצ"ל, שידו לא זזה מיד רבו. משך כל היום ישב רבי מרדכי חנא באכסנייתו והגה בתורה בשקידה, ורק כשהרבי יצא לביקור וכדומה מיהר גם הוא להגיע שלא להפסיד רגע אחד במחיצת הרבי. לשם כך ביקש מאחד הבחורים שיבוא להודיע לו מתי הרבי יוצא.
לקראת תום הביקור ביקש אבי הבחור מרבי מרדכי חנא שיפעל ישועה אצל הרבי עבור בנו, שכן נשלח עבורו צו גיוס לצבא. רבי מרדכי חנא נכנס עם הבחור אל הרבי, ואמר: הבחור הזה קיבל צו גיוס, אבל הוא כבר התגייס עבורי, הוא שירת אותי נאמנה שלא אפסיד דבר אצל הרבי, ואין זה שייך שיגויס גם לצבא אחר. התחייך הרבי והביע הסכמתו, ואכן הצו בוטל באורח פלא.
כולנו בדיוק באותו מצב - הכריז האב"ד. כולנו מגויסים מרגע בואנו לעולם, אנו מגויסים להשי"ת, מגויסים לתורה, מגויסים לחיי קדושה וטהרה וליראת שמים, ושום כח שבעולם לא יוכל להניא אותנו ולכפות עלינו להגיע למקום שגורר את כל ההיפך מחיי יראת שמים וקדושה!
האב"ד המשיך בדברים כדרבונות ואמר: ביוצרות שאמרנו בראש השנה נאמר 'אטומים להחיות בטללי שינה', ופירשו המפרשים שלעתיד לבוא יטיף הקב"ה טל של תחיה ובזה תהא תחיית המתים. מהיכן יגיע טל זה? מעמל התורה! ומה יהא עם עם-הארץ שלא עסק בתורה? יקח הקב"ה את הריר שנטף מלומדי התורה כאשר נרדמו על תלמודם מרוב יגיעה, ובזה יחייה גם אותם.
בינו נא זאת - קרא האב"ד. במהרה נזכה לתחיית המתים, וכל אותם עמי-הארץ שרודפים כיום את עולם התורה יתחננו אז לקבל טיפה אחת של רוק מבחור ישיבה או אברך כולל שלמד שעות רצופות ונרדם לרגע מרוב יגיעו! הם יצטופפו לתפוס טיפת רוק מיהודי שעמל לפרנסתו כל היום ובשובו מהעבודה לא וויתר על סדרי לימודיו ונרדם על הגמרא מרוב עייפות!
או אז הם יכירו בערך של רגע של הירדמות על הגמרא! וכי יש בנו השגה מה גדול הערך של רגע של לימוד התורה? עלינו לחזק בעצמנו את ההכרה הברורה הזאת, להשריש בעצמנו כי אנו שייכים ומשועבדים כליל לחיי תורה מתוך יראת שמים, ושום כח שבעולם לא יוכל לנו!
את דבריו סיים בתחינה לפני הקב"ה שיתקיים הפסוק "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי" ולא תהא להם שום שליטה על יראי ה', ובמהרה נזכה גם להמשך הפסוק "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".
דברי התורה של האב"ד הדגיש את עמדתו הנחרצת של חסידות ויז'ניץ נגד הגזירה תוך שהוא מספק לחסידים חיזוק רוחני והדרכה כיצד להתמודד עם המצב לא להיבהל ולסמוך על הצדיקים.
0 תגובות