מחקר חדשני של חוקרים מהאוניברסיטה העברית , פרופ ' גדי גלזר ופרופ ' נטלי בלבן גרם להדים רבים בקהילייה המדעית.
החוקרים הצליחו לראשונה לפענח את המנגנון שמאפשר לחיידקים לשרוד טיפול אנטיביוטי גם אם הם אינם עמידים לאנטיביוטיקה. עד עתה הוכיח המחקר כי יש חיידקים שעברו מוטציה שהפכה אותם לעמידים בפני אנטיביוטיקה, המחקר החדשני גילה כעת כי קבוצה נוספת של חיידקים שאחראית לכישלון טיפולים אנטיביוטיים היא אוכלוסיית "החיידקים המתמידים". חיידקים אלה אינם עמידים לאנטיביוטיקה, אך הם שורדים את הטיפול האנטיביוטי משום שהם רדומים במהלכו וכאשר האנטיביוטיקה מסולקת הם יכולים "להתעורר" ולחזור לפעול נגד גוף האדם.
עד כה היה ידוע כי קיים קשר בין החיידקים הרדומים לבין רעלן בשם HipA, אבל עולם הרפואה לא מצא תשובה לשאלה מהי שרשרת הפעולות שמתחיל אותו רעלן ושגורמת בסופו של דבר לחיידקים מסוימים להירדם ובכך לחמוק מהשפעת האנטיביוטיקה.
כעת עורכי המחקר פרופ' גדי גלזר מהפקולטה לרפואה ופרופ' נטלי בלבן ממכון רקח לפיסיקה באוניברסיטה העברית הצליחו לפענח את המנגנון שגורם לחיידקים מסוימים להירדם. מהמחקר עולה כי הרעלן HipA מונע ממולקולות tRNA של גלוטמין להיקשר לחומצה האמינית - גלוטמין. כתוצאה מכך, החיידק נכנס למצוקת רעב ומולקולות tRNA חופשיות המופיעות בתא החיידק מפעילות מערכת מצוקה, ומערכת המצוקה מייצרת מולקולת סיגנל המרדימה את החיידקים.
התובנות ממחקר זה על המנגנון שמביא להירדמות חיידקים ישולבו עם פיתוחים נוספים במעבדתו של פרופ' גלזר, העוסקים בדרכים לפגיעה במערכת המצוקה של החיידקים, במטרה להילחם טוב יותר בחיידקים רדומים ובכך לטפל בצורה יעילה יותר בזיהומים חיידקיים.
המחקר פורסם השבוע בכתב העת המדעי החשוב Nature והוא מעורר עניין רב.