הוויכוח הוא רק הסימפטום – לא הבעיה
מה שנראה כמו ריב על שעת הגעה או ניקיון הבית, הוא לרוב רק הכיסוי למה שבאמת מציק לכם בפנים: צורך שלא מקבל מענה, כפי שמסביר ד"ר אריה אשדת:
“הדבר האמיתי זה לא אם הוא הגיע הביתה באיחור או לא... הדבר האמיתי בדרך כלל זה כל מיני צורכי ליבה, צרכים מאוד מרכזיים שיש לנו.”
כשאת כועסת על זה שהוא שוב איחר, ייתכן שאת בכלל מנסה להבין: "האם אני חשובה לך? אתה שם לב שאני פה?" וכשהוא מתגונן, אולי הוא לא רק מצדיק את עצמו - אלא מחפש להרגיש שמעריכים אותו, שמבינים אותו.
כך נראה מעגל של חוסר הבנה הדדית
זה מתחיל במשהו קטן - הערה, מבט, שאלה "תמימה". ומכאן זה מתגלגל. את אומרת משהו שמהדהד אצלו כאשמה. הוא עונה בכעס. את נעלבת. והוא שוב נסגר. כל תגובה שלכם היא ניסיון לשמור על עצמכם – ובפועל פוגעת בצד השני.
“אני פועל בצורה שמבלי משים פוגעת בצורך של בן הזוג,” אומר אשדת. “עכשיו הצורך שלו נפגע – והוא פועל, בלי לשים לב, בצורה שפוגעת בצורך שלי… וחוזר חלילה.”
במילים אחרות - אתם רוצים להרגיש אהובים, מובנים, בטוחים, אבל כל מהלך רגשי שלכם הופך במהרה לתקיפה, לסגירה, או לריחוק. וכך נבנה מעגל שקשה לשבור אותו - עד שמתחילים לדבר על מה שבאמת כואב.
לשנות את השפה – ולהישאר מחוברים
איך שוברים את המעגל? בזה שאתם מתחילים לזהות את הצרכים שמאחורי הרגש.
במקום לשאול אותו "למה שוב איחרת?", את צריכה לשאול את עצמך: "מה חסר לי? למה חשוב לי שהוא יגיע הביתה בזמן? אני באמת חייבת עזרה כרגע - או שאני פשוט רוצה לדעת שאני חשובה לו", ואז לומר זאת בצורה אמיתית:
“אני הייתי רוצה להרגיש יותר חשובה לך”
כן, זה מרגיש מוזר - אבל זה משנה חיים. קל יותר להתלונן או להתעצבן. קל יותר להאשים מאשר להיחשף. זה מרגיש שאתם בשליטה. קשה יותר לומר "כואב לי" או "אני צריך אותך". זו שפה שאנחנו פחות רגילים אליה - אבל לדבר מתוך צורך במקום מתוך האשמה - יוצר חיבור, ולא עוד סכסוך.
גם הצד השני, בדוגמא שלנו הבעל, אם הוא יוכל לעצור לרגע ולחשוב: "מה הצורך שלה? מה כ"כ מפריע לה שהגעתי חצי שעה אחרי הזמן", אז הוא יוכל להגיב אחרת:
“קודם כל את צודקת. אני מבין שזה חשוב לך. אני מצטער שלא שלחתי הודעה. לא התכוונתי לגרום לך להרגיש לבד.”
משפט כזה יכול לשנות את כל מהלך השיחה.
לא לוותר – להבין
זוגיות אינה מתבטלת כשיש קונפליקטים. להיפך. קונפליקט הוא סימן לכך שיש צרכים. והשאלה הגדולה היא -
האם תמשיכו להיאבק סביב "מי צודק"?
או שתבחרו לזהות מה כל אחד צריך באמת, ולהתחיל - סוף סוף - לדבר על זה?
0 תגובות