אם רוצים ללמוד איך עושים שידוכים בלי להסתבך, פרשת חיי שרה היא כמו קיצור שולחן ערוך עם סיפורים. בפרשה יש משימה ברורה: למצוא בת זוג ליצחק. אברהם מגדיר גבולות, אליעזר יוצא לשטח, מתפלל, בוחן סימנים של מידות טובות, מדבר עם המשפחה וחוזר עם הכלה. פשוט, לא? איך עושים את זה?
הדבר הראשון שלומדים מהפרשה זה סדר. אברהם לא שולח את אליעזר עם רשימת חלומות אינסופית, אלא עם הגדרה די רחבה: שהכלה לא תהיה מבנות כנען, אלא ממשפחת אברהם אבינו. היום זה נשמע כמו: מידות, התאמה משפחתית ואורח חיים, ורק בסוף כל השאר. מי שיגיע עם רשימה אינסופית של משאלות, רוב הסיכויים שיתאכזב.
הדבר השני הוא תפילה. כן, עושים טלפונים, בודקים, נפגשים, הכל נכון. אבל אליעזר עוצר רגע ומתפלל. רבונו של עולם, תן לי לראות נכון. תן לי לשים לב לסימנים האמיתיים. שאם צריך להגיד לא, נגיד בנחת. ואם הגיע הרגע המיוחל שזה כן, שזה יהיה כן ישר וברור. גם אנחנו צריכים את העצירה הזאת. לפני הפגישה, אחרי הפגישה, בדרך הביתה. תפילה קצרה תעזור לכם לכוון לאמת.
הדבר השלישי הוא מבחן המים של אליעזר. הוא לא מחפש דיבורים באוויר, הוא רוצה "לראות בעיניים". לתרגם את זה לימינו: תשאלו על דברים קטנים. איך היא עם אחים קטנים. איך הוא מתנהג כשמשהו מתעכב. לא איזה ציטוטים הם אוהבים, אלא איך נראה היום שלהם כשהטלפון מתקלקל או כשהאוטובוס מתעכב, ואיך הם מתנהגים בין אדם לחבירו.
הדבר הרביעי הוא משפחה. אליעזר לא מדלג על בית לבן ובתואל, למרות שהאווירה שם זה לא בדיוק בית ועד לחכמים. הוא מדבר, מסביר, שומע. ובעיקר שומר על המטרה לשמה הוא בא. אצלנו זה אומר לכבד הורים משני הצדדים, לשתף, להקשיב לחששות. ובאותה נשימה לא לאבד את הקול הפנימי. בסוף יצחק ורבקה בונים בית משלהם. זה היעד.
עוד נקודה חשובה היא תקשורת. אליעזר מספר את כל הסיפור שוב למשפחה. לפעמים אנחנו מתביישים לדבר ברור. מה מחפשים, מה חשוב לנו, מה פחות. עדיף משפט פשוט, כנה וישר, מאשר רמיזות. אם עניין פרנסה חשוב על הפרק, אומרים. אם יש רגישות בריאותית, מדברים. האמת תעשה טוב לשני הצדדים. והסתרת האמת? חללים הפילה.
לסיום - תמיד לזכור שהמטרה שלנו בנישואין היא לא טקס יפה או תמונה מוצלחת. המטרה היא בית שיש בו אור, המשכיות, שיח, ועבודת ה' משותפת. מי שמכוון לשם, יזכה למצוא את זיווגו, בסייעתא דשמיא.
לתגובות yehiratson@gmail.com
0 תגובות