א יידישע פאשן: יש דבר כזה אופנה חרדית

טוב, זה כבר לא סוד. יש אופנה חרדית נושמת ובועטת. אם לפני עשור או שניים הייתה לחברה החרדית סטיגמה של חברה מוזנחת מבחינה אפנתית, כיום היוצרות התהפכו ואפילו בחברה החילונית לוקחים לעתים השראה מהאופנה החרדית הכשרה.

אם נצא לרגע מבני ברק ונעדיף את המזגן בקניון הסמוך, נגלה שרשתות אופנה גדולות מודעות למימדים של החברה החרדית והן מוציאות בכל קולקציה גם ליין כשר למהדרין.

הדבר שמעצבן אפילו יותר בכל הנושא הזה, הוא השינוי הדרסטי שעוברות אותן בנות מיד לאחר החתונה. אז, הכלה המסמיקה והמאושרת עוברת לא פחות ממהפך.

החצאית השחורה והחולצה הבהירה הופכות לשמלה פרחונית מתנפנפת, הנעל כבר לא שטוחה אלא כבר מיתמרת ל5-עד 10 ס"מ, השיער עטוף בשביס גבוה זהוב ומנצנץ או לחילופין פאה שלא תבייש שיער של דוגמנית צמרת.

אני יכולה לשער שהדבר נובע מהנושא העיקרי שמעסיק כל רווקה חרדית – שידוכים. הרי מה יגידו על הבת של השכנה ש"מתלבשת לא כמו כולן"? אף אחת לא תיקח את הסיכון הקטן שבגלל נעל גבוהה יפול שידוך "שווה".

ההשערה הזאת מעבירה אותי לנושא אחר. כן, זה שמעצבן אותי ביותר. הנשים החרדיות שעברו את גיל ה-40. אתן כבר נשואות שנים, חבורת ילדים משתרכת מאחריכן, אז למה למען ה' אתן חוזרות להיות זהות?

מבט קצר בעזרת נשים בבית הכנסת או בצד הנשי בחתונה חרדית יכול לבלבל מאד. כולן, כמעט ללא יוצאות מהכלל לבושות בחליפות שחורות. אם האופנה הזאת נובעת מענייני צניעות - ממתי שחור, שחור כהה ושחור מאד כהה נחשב לצנוע?

ואם היא נובעת מחוסר חוש אופנתי - אני מוכנה לקחת כל אחת ואחת למסע קניות. (לא באמת, רק תבינו את המצוקה). אני מבקשת בכל לשון של בקשה, זרקו עליכן קצת צבע. יש כל כך הרבה צבעי פסטל עדינים ואופנתיים. תתעדכנו, מבטיחה, זה יעשה לכן רק טוב.

לסיום, הילדים - כשיש לך 5-10 ילדים, למי יש זמן לבחור לכל אחד בגד? נלביש אותם באופן זהה. נכון, זה קצת משעמם אבל מודה, זה פשוט מקסים.