בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות בגן הלאומי עיר דוד, התגלתה שכבת חורבן, הכוללת שורת כלים מנותצים ובהם נרות, קנקני אחסון ואגירה וכלי בישול, שהתרסקו בעת שקירות המבנה קרסו עליהם.
לדעת החוקרים, כיוון שלא נמצאו סימני שריפה, לא מדובר באירוע מכוון והסיבה לקריסת המבנה היא רעידת האדמה שהתרחשה בישראל בזמן שבית המקדש הראשון עמד על תילו, בתקופת ממלכת יהודה.
לדברי ד"ר ג'ו עוזיאל ואורטל כלף, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות: "כשחפרנו את המבנה וחשפנו שכבת חורבן מהמאה ה-8 לפני הספירה, הופתענו מאד, כיוון שאנחנו יודעים שירושלים המשיכה להתקיים ברצף עד החורבן הבבלי, שהתרחש כ-200 שנים לאחר מכן".
"שאלנו את עצמנו מה יכול היה לגרום לאותה שכבת חורבן דרמטית שחשפנו. לאחר שבחנו את ממצאי החפירה, ניסינו לבדוק אם יש התייחסות לכך בטקסט המקראי. מעניין, שרעידת האדמה שמופיעה בתנ"ך בספרים עמוס וזכריה, התרחשה באותה התקופה שבה קרס המבנה שחפרנו בעיר דוד. השילוב של הממצא בשטח יחד עם התיאור המקראי, הוביל אותנו למסקנה, שרעידת האדמה שפגעה בארץ ישראל בתקופת מלכותו של עוזיהו מלך יהודה, פגעה גם בבירת הממלכה – ירושלים".
לדברי החוקרים: "רעידת האדמה שאירעה באמצע המאה ה-8 לפסה"נ הייתה כנראה אחת מרעידות האדמה החזקות והמזיקות ביותר בעת העתיקה, ועדויות להתרחשותה התגלו בעבר בחפירות שנערכו במגוון אתרים ברחבי ישראל כגון חצור, גזר, תל עגול, ותל צפית/גת. כעת, החפירות האחרונות שקיימנו בעיר דוד, מצביעות על כך שרעידת האדמה פגעה ככל הנראה גם בירושלים".
לאחר חשיפתם, הועברו כלי החרס המרוסקים למעבדות רשות העתיקות ורופאו מחדש.
