חוקרים בסין מדווחים על פיתוח שעשוי בעתיד לשנות את הדרך שבה מטפלים באובדן מסת שריר: רקמת שריר שהושתלה מתחת לעור הצליחה לפעול בתוך הגוף ולהעניק לעכברים חלק מההשפעות המזוהות עם פעילות גופנית, אף שלא ביצעו אימון.
במסגרת המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי Nature Aging, גידלו החוקרים תאי שריר בתנאי מעבדה ולאחר מכן השתילו אותם מתחת לעור של עכברים. בתוך הגוף התאים התחברו ויצרו רקמת שריר מאורגנת, שפיתחה אספקת דם והמשיכה להתכווץ באופן עצמאי.
החוקרים ביקשו לבדוק האם הרקמה החדשה מסוגלת לעשות יותר מאשר להוסיף שריר מקומי. בניסויים שנערכו לאחר ההשתלה, העכברים הציגו עלייה במסת השריר ושיפור בכוח וביכולת הגופנית. במקביל נמדדה גם עלייה בצפיפות העצם.
הבדיקות הצביעו על השפעות נוספות. החוקרים דיווחו על שינויים במדדים הקשורים לחילוף החומרים, לרמות השומן ולתהליכים דלקתיים. בחלק מהניסויים נראו גם שינויים ברמות הגלוקוז, הכולסטרול והטריגליצרידים.
ההסבר של החוקרים קשור לתפקידו של השריר בגוף. בזמן פעילות גופנית, שרירים פעילים אינם רק מתכווצים ומאפשרים תנועה, אלא גם משחררים אותות וחומרים המשפיעים על מערכות שונות בגוף. החוקרים מנסים למעשה ליצור רקמת שריר פעילה שתוכל לספק חלק מהאותות האלה גם ללא פעילות גופנית רגילה.
הפיתוח מיועד בשלב הראשון בעיקר לאוכלוסיות שאינן מסוגלות להתאמן. קשישים, חולים המרותקים למיטה ואנשים הסובלים מתקופות ממושכות של חוסר תנועה עלולים לאבד מסת שריר במהירות. במקרים כאלה, דווקא מי שזקוק לחיזוק השרירים מתקשה לבצע את הפעילות שתאפשר לו להתחזק.
לדברי החוקרים, היתרון האפשרי של השיטה הוא שהיא עשויה לספק פעילות של רקמת שריר בלי להעמיס את המאמץ המכני הרגיל על מפרקים ומערכות נוספות.
עם זאת, החוקרים מדגישים כי מדובר בשלב מוקדם מאוד. הניסוי נערך בעכברים בלבד, והטכנולוגיה עדיין אינה טיפול רפואי לבני אדם. לפני שניתן יהיה להשתמש בה בבני אדם יהיה צורך לעבור סדרה ארוכה של בדיקות בטיחות ויעילות.
ובכל זאת, התוצאות מציבות כיוון מסקרן בתחום הרפואה: במקום לנסות לגרום לאדם שאינו מסוגל להתאמן לבצע פעילות גופנית, החוקרים מנסים להכניס לגופו רקמה שתבצע חלק מהעבודה בעצמה.
0 תגובות