שלושת העולים:
ח"כ הרב חיים אמסלם
אט אט הוא הולך ותופס את המקום הראוי לו. בקדמת הבמה. בצמרת המובילה. אז אולי במפלגתו, עוד לא למדו להעריכו כראוי ולתת לו את הכר המתאים לריצה קדימה, אך חבר הכנסת הרב חיים אמסלם, הוא לא רק הפתעת סיעת ש"ס, הוא אולי בין שלושת המפתיעים בכלל חברי הכנסת של כלל הסיעות הדתיות.
אין חילוקי דעות שהרב אמסלם הוא בן התורה הבולט ביותר בין כל חברי הכנסת הנוכחיים. שקט. צנוע, אינטליגנטי, מתנסח יפה ואישיות פוליטית נדירה שמשנתו סדורה לפניו. וכל כולה מבוססת על אדני התורה וההלכה, בדרכם של פוסקי כל הדורות, בעיקר הספרדיים, ובראשם מרן הגאון רבי עובדיה יוסף שליט"א.
בתיקו החום הצמוד אליו ובביתו הירושלמי, הוא נושא "מטעני צד" שעוד "יתפוצצו" יום אחד. כל "מטען" מורכב מנושא אחר. מאז הוא נכנס לכנסת, הוא לקח בכל שבוע את הנושאים המרכזיים שבהם עסקו חברי הכנסת הדתיים ובדק אותם בעיני ההלכה הצרופה. כיצד צריך היה להתייחס אליהם דרך המשקפיים ההלכתיות. והוא גילה שלעיתים יותר מדי קרובות, גישת ההלכה וגישת חברי הכנסת פשוט לא הולכים ביחד. ההלכה מקלה הרבה יותר ופחות קשוחה מהתנהגות מרבית הח"כים.
השבוע קפצו לכותרות התבטאויותיו של הרב אמסלם בעניין יחס הנציגות הדתית לגיור ולמתגיירים. הרב אמסלם, האמיץ חייבים להדגיש, מציג את הקו בו נהגו כל גדולי ישראל לדורותיהם בקהילות הספרדיות. הלכה שמתבססת גם על פוסקי הלכה אשכנזיים מן השורה הראשונה. כולם פרגמאטיים כשהדבר נוגע למי שהם מזרע ישראל. דהיינו לא סתם גויים שבאו להתגייר, אלא כאלו שהסבא היה יהודי, או האבא הוא יהודי. כאלו שקשרו גורם בגורל עם ישראל.
ויפה שהוא מציג את ההלכה בגישתה הספרדית הטהורה בתפארתה, שאומצה על ידי קהילות ישראל רבות, גם האשכנזיות. ולא יעזור לעיתון אשכנזי כזה או אחר שיתקוף אותו. האמת אתו, והאמת הספרדית הצרופה, לא נופלת מן האמת של אותו כותב בעיתון. מדוע הוא חושב שהאמת שלו עולה על זו של הרב אמסלם? צפור קטנה לחשה לנו שלהרב אמסלם יש, כבר היום, הסכמות לדבריו, של גדולי תורה שידהימו את כל המקטרגים. ולפיכך זה היה לדעתנו השבוע שלו. שבוע שבו שב הרב אמסלם והוכיח שבהלכה היהודית יש מענה לכל שאלה. וכי דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.
היזם ואיש "השקמה" רמי לוי
השבוע הוכח שגם מי שמוכר עופות בשקל מסוגל להגיע לתוך רשימת מאה המיליונרים הגדולים של ישראל. עובדה: רמי לוי עשה זאת והוא שם.
יהודי דתי, תושב ירושלים. במראהו, "בעל המכולת השכונתי" שצמח מן המכולת והפך לבעל אחת מרשתות הסחר המצליחות ביותר במדינה.
השבוע הוא הפתיע, כשהודיע כי הוא עומד לחנוך "תת רשת" של סניפי "מהדרין" עבור הצבור החרדי. וזה טוב. טוב לכל משפחה חרדית, גם אם לא תקנה בעתיד אצלו. כי רמי לוי הוכיח בעבר והוא הולך לחזור על כך עכשיו "בגדול" גם בקרב בעלי הסופרמרקטים החרדיים. הוא "יעשה לכולם בית ספר", שרק אנחנו, כולנו, בין אם נקנה אצלו או לא, נרוויח מכך. כולם ייאלצו בסופו של דבר להוריד מחירים לפי קביעתו של "הסמן הימני" שיהיה רמי לוי עצמו.
הגברנו את הסימפטיה לאיש, כשהודיע ברבים שהוא חוזר בו מקניית רשת "שפע שוק" בימי השיא לעימותים שהיו בין הנהלת הרשת לוועדת הרבנים. "אם הרבנים לא רוצים, לא אעשה דבר בניגוד לדעתם", אמר אז ונטש את העסקה. וזאת עוד לפני שהייתה לו רשת 'למהדרין' ועוד בטרם נזקק לצבור החרדי. כבר אז הוכיח את הגינותו.
רמי לוי נבחר לפני כחודשיים ל"מנכ"ל השנה בישראל". האיש שהחל מחנות של 40 מ"ר בשוק מחנה יהודה, שולט היום על עסקים המגלגלים כמיליארד שקל. סיסמתו היא "משתלם למכור בזול". אמרו פעם שהוא "ייפול מהר". זה לא קרה. כי בניגוד למתחריו, כמעט כל הנכסים שלו הם בבעלותו הפרטית. וזה מקדם הישארות גדול.
"קנאת סופרים תרבה חוכמה", אמרו רבותינו, והיום קנאת סוחרים מוזילה מחירים. כניסת רמי לוי לשוק שלנו, היא בבחינת בשורה מרנינה בערבה של שנה חדשה. השילוב של רשת שכולה עם מוצרים שאפשר לסמוך עליהם ובמחירים הוגנים, הוא השילוב המבוקש לכולנו. בעיקר אם המהלך יחולל את השינוי גם אצל המתחרים האחרים. תהיה להם ברירה?
החזן ר' חיים אדלר
השבוע הוא השבוע הגדול של החזנים באשר הם. בעיקר האשכנזים שביניהם. זה התחיל במוצאי השבת בסליחות הראשונות, נמשך בסליחות היומיומיות (שלא כל החזנים הבכירים מתייצבים לאומרם לפני העמוד) ויגיע לשיא בשני ימי ראש השנה ובימים הנוראים הבאים עלינו לטובה.
לכאורה היינו צריכים להציב כאן, ברשימת 'העולים' של השבוע את כלל החזנים והפייטנים. אך עם ישראל התברך באלפי חזנים ובעלי תפילה, ובשם כולם בחרנו בחזן הוותיק ר' חיים אדלר, שהשנה העביר את מקום עבודת הקודש שלו לירושלים, עת נתמנה לחזן הראשי בבית הכנסת הגדול בבירה, ובעצם החל את הקריירה המחודשת שלו.
וכבר אמרו קדמוננו שקשה מלאכתם של חזנים ומאד כפוית טובה היא. הם ניצבים לפנינו, מקעקעים בגרונם, מזיעים ומתאמצים להיות לנו שלוחי צבור, והצבור שב ומאזכר בכל עת את "חכמתם של החזנים". שלא נאמר את טיפשותם. שכחנו שבלא מעט בתי כנסת החזן הוא אמן אמיתי הסוחף את הקהל לחוויה של תפילה עמוקה ומרגשת.
קשה עד למאוד היא החזנות הספרדית. זו המבוססת ברובה על סולמות של "מקאמים". ובכלל החזנות הספרדית היא עתיקה ומושרת במנגינות זהות בכל קצווי תבל. עדות ברורה לעתיקותה.
החזנות האשכנזית לעומת זאת, צעירה יותר. היא התפתחה באירופה של המאות ה-16 וה-17. ועלתה לרום מעלתה במאה ה-19 ובין שתי מלחמות העולם. הייתה זו חזנות הרגש שהושמעה מפי חזנים ששמם הלך לפניהם.
החזנות האשכנזית והספרדית דעכה בסוף תקופת השואה ושבה ועלתה והיא מגיעה עתה ל"תור זהב" חדש. עם חזנים דגולים. בתי כנסת המוכנים לשלם הרבה לחזן או לפייטן ראוי.
החזן ר' חיים אדלר הוא אחד הבולטים בחבורה. מקצוען מן השורה הראשונה, ירא שמיים. חזן אדלר עונה על הקריטריונים שמביאה לנו הגמרא במסכת תענית ולפיה, צריך שהחזן יהיה הגון, בעל שם טוב, עניו, רצוי לחבריו, קולו נעים ורגיל לקרוא בתורה, בנביאים ובכתובים.
ומוסיף על כך הרמ"א באורח-חיים, שחובה להקפיד על כל אלו בימים הנוראים ובימי התעניות, שאז אנו מתפללים ומתחננים לפני הקב"ה שימחל לנו על חטאינו ויצילנו מן הצרות ויקרב את גאולתנו, ואם יהיה פגם בחזן, תפילת הציבור לא תעלה יפה.
החזן אדלר הוא זה הראוי השבוע להיות לפה לכלל החזנים והפייטנים. לספרדים כבר כל החודש הוא חודש השירה והסליחה ולאשכנזים מן השבוע האחרון, ומכאן והלאה מבחנם הגדול של כולם. יהי רצון שיתקבלו תפילותיהם, ותפילותינו, לפני אדון כל.
שלושת היורדים:
מנהל לשכת רוה"מ, נתן אשל
שבוע קשה עבר על נתן אשל. מנהל לשכת ראש הממשלה שיש המכנים אותו גם 'ראש הסגל' בלשכה. האיש האמור להיות גורם מתאם מרכזי אצל בנימין נתניהו, ככל הנראה שולט שם על העניינים. וכך יכול היה להיווצר המקרה המשונה של "ההיעלמות הבלתי מדווחת" של ראש הממשלה.
לא היה השבוע כלי תקשורת במדינה שלא תקף את ההתנהלות הלקויה של לשכת ראש הממשלה. היו שהרחיקו לכת ואמרו שכל כישלונותיו של נתניהו נובעות מאי הצלחתו לאייש את לשכתו באנשים ראויים.
ניסיונו הניהולי של נתן אשל, הוא בניהול עיתון "הצופה" ז"ל. אך אשל כנראה מתקשה לתפקד בלשכה שבה העיסוק הוא יותר מאשר להשיג כמה מודעות, לעמוד בקשר עם בית הדפוס ולשמש מתווך בסכסוכים הפנימיים בין משה אישון לדני שלום ולגונן גינת.
את הקשר שלהם העמיקו נתניהו ואשל בסביבתו הקרובה של המיליארדר שלדון אדלסון. משנסגר "הצופה" עבר נתן אשל להיות סגן מנהל עיתון "ישראל היום" שבזמנו היו שהאשימו את מייסדיו שקם כדי להביא להפלת ממשלתו של אהוד אולמרט ובחירתו של בנימין נתניהו. משם הייתה הדרך קצרה לאשל להגיע ללשכת ראש הממשלה. אך הרגליים קטנות לנעליים שאליהן נכנס. העסק לא 'דופק' שם כפי שלשכת ראש ממשלה צריכה להתנהל. צריך שם מנהל אמיתי, והוא איננו כזה.
אך כל עוד והדברים לא מגיעים לכותרות, יכולים בלשכת ראש הממשלה לעבור על כך לסדר. אך ברגע שכל העיתונים מתנבאים באותה שפה ומגדירים את הנעשה בלשכת נתניהו כ"שטיבל במיטבו", המצב כבר לא נעים.
השבוע החולף לא היה שלו.
היועה"מ של עיריית ירושלים יוסף חביליו
אחד מן התפקידים החשובים של חברי מועצת העיר ירושלים, היה כל השנים לסייע, אישית, לכל תושב שנקלע למצוקה במגעיו למול המנגנון העירוני השוחק. פעם זה בתשלומי הארנונה המופקעים, לעיתים ברפורט שלא מגיע, בפריסת חובות לבית הספר וכך הלאה.
לא מעט מחברי המועצה הטובים והפעילים בשנים עברו, הקימו להם לשכות ופרסמו שעות מיוחדות לקבלת קהל. רבים מהם זכו להיבחר שוב ושוב בשל אותן פעולות קטנות של סיוע יפה לאזרח הקטן.
עתה בא היועץ המשפטי של עיריית ירושלים יוסף חביליו, שאחת לחודש חודשיים, הוא שולף ממעי שנאתו לצבור החרדי ושיגר מכתב לכל חברי המועצה עם החלטה משפטית מוניציפאלית חסרת תקדים ולפיה אסור מכאן והלאה לחברי המועצה לפנות לפקידי העירייה בכל עניין ונושא הקשור לתושבי העיר.
רק מוח הרואה דברים על העוקם מסוגל להגיע למסקנה שמאחר שירושלים היא עיר גדולה ולא כל אחד יכול להגיע לחבר מועצה, לפיכך זוכים בעלי הקשרים ונהנים ממה שהאחרים לא נהנים, ולפיכך זהו מעשה אסור.
חביליו יודע שגדולי הפונים לפקידי העירייה הם חברי המועצה החרדים. ואם אפשר באיזשהו מקום "לדקור" אותם, מדוע שלא? הנה רק לפני פחות מחודש הוציא חביליו "פסק הלכה" אחר ולפיו נאסר על העירייה לתקצב את הניקיון במוסדות החינוך החרדיים. למה? – ככה. הרי אין בעיה למצוא נימוקים משפטיים לכל דבר. אך אז באה מועצת העיר וביטלה במהירות את החלטתו והשליכה אותה לפח.
עכשיו מנסה חבר המועצה ר' ישראל קלרמן להביא את המועצה שתחליט גם בעניין זה כמו בהחלטה הקודמת, אך הוא זקוק לתמיכה של עוד כמה מחברי המועצה החילוניים.
האם חביליו מנהל את העיר? – לא. אך אנו בתחושה שראש העיר שמח בפעילותו.
אני בטוח שגם חברי מועצת העיר ירושלים לא קראו היטב ובין השורות את מכתבו של חביליו בעניין פעילות חברי המועצה והיועצים שלהם. אילו היו קוראים, היו מגלים שבאותיות הקטנות בראש המכתב הנלווה להחלטה מופיע שהוא כותב את דבריו בהשמך לשיחתו בלשכת ראש העיר. ומה זה אם לא תיאום מוקדם עם הלשכה?
אף פעם לא היה לחביליו שבוע שאפשר לומר שהיה טוב במישור העירוני. השבוע היה שבוע רע מאוד מבחינתו. אך הוא מרוצה, כי הוא הכה שוב ביהדות החרדית וצבר כמה נקודות זכות ברחוב החילוני. הידד.
תת ניצב ניסו שחם, ממשטרת ירושלים
יש אנשים שקשה להבין אותם. הם פשוט אוהבים להפיל עצמם למלכודות.
כשזה קורה לאדם מן היישוב, עוד מילא, אך כשמדובר בסגן מפקד מחוז ירושלים של המשטרה תת ניצב ניסו שחם, זה מעורר דאגה.
תנ"צ ניסו שחם כבר אמר דברים לא שקולים ולא מחושבים בעת ההתנתקות ואחר כך הצטער על כך צער רב. השבוע פרסם שחם שמונע להיות קצין בודק של השוטרים שירו בירושלים בעת ההפגנה ברחוב צפניה, וכצפוי, קבע שהירי היה מוצדק. שחם שהיה צריך להיזהר כמפני אש מלקבל עליו את העיסוק בעניין הזה, לא חשב הרבה ונטל על עצמו משימה ששוב מחזירה אותו לאחור. האם מישהו במשטרה היה מצפה שהוא יקבע אחרת? האם מישהו בצבור החרדי חשב שיקבע כי הירי באוויר באש חיה בעת הפגנת הצבור החרדי בירושלים היה בלתי מוצדק?
ניסו שחם, כך אומר לנו עיתונאי ירושלמי המכיר אותו, "איננו אוכל דתיים, חרדים ומתנחלים, לתיאבון". הוא אפילו אדם סימפטי ובעל קשרים אישיים וידידותיים עם אישים שונים ברחוב החרדי והדתי.
אז מה קרה לו שהחליט מה שהחליט? – הוא באמת מאמין שמותר לירות גם בהפגנות ובעימותים ברחוב החרדי. וכאן לא רק שהוא שגה לדעתנו, אלא שגם בעיני העיתונאי הידיד הוא היה צריך להיות זהיר יותר ומחובתו הייתה לשמור על תדמיתו. אלא שזו כנראה לא מעניינת אותו. הוא שוטר בכל רמ"ח אבריו, ושוטר כמו שוטר.
חבל לנו עליך ניסו שחם. הצבור החרדי חשב שיש לו ידיד במשטרת ירושלים, ידיד מבין. אך הדוח שלך מוכיח אחרת. היית יכול להוציא את המשטרה יפה וגם את עצמך. בקביעתך שמשטרת ירושלים נהגה כשורה, פתחת פתח מסוכן מאוד לעתיד. גם אתה יודע שאף שוטר לא היה בסכנת חיים ברחוב צפניה וכי מה שמותר לשוטרים ברמאללה אסור להם באזור יהודי מובהק. שמעת פעם שירו בתל אביב? אך בקביעתך מצאת הקבלה בין המחבלים לחרדים. חבל
את השבוע הזה תזכור בוודאי ניסו שחם כשבוע הרע שלך. כן, גם אנחנו.