
בְּדִיחוֹת זוועה שהמסר שלהם הוא עגום ונוראי, הן שנותנות סיוע ומענה נפשי בשעת לחץ ומצוקה. להומור זה קוראים "הוּמוֹר שחור", והבדיחה הכי מפורסמת ממלחמת ששת הימים היא "האחרון יכבה את האור", כשהמסר החבוי שלה מספר על בריחה המונית של אזרחי ישראל לחו"ל, עקב החשש שצבאות ערב ישחטו את כולנו.
>> למגזין המלא - כנסו
מחקרים שנעשו בידי חוקרי שואה, מעלים שאף בתקופות הכי נוראיות לעם היהודי, במחנות ההשמדה, יהודים התבדחו על המצב, ואמנם השימוש לא הפחית את הכאב, אלא הוא עזר במעט להתמודד עם המציאות האיומה של אותם אומללים ש"התארחו" בפנסיון חמישה כוכבים על חשבון הנאצים (והנה לנו בדיחה ראשונה לכתבה זאת).
הומור שחור הוא התבדחות על המצב שלנו, ולא על מצב האויב. כך שבכתבה זו נמנענו ככל האפשר מלהעלות את הבדיחות הרדודות כגון "תייר הזמין מלון בעזה, אמרו לו 'מצטערים, הכל מפוצץ'", אלא שהַהֶכְרֵחַ לֹא יְגֻנֶּה, ונחשוף פה את הטובות שבהן.
למעשה "הומור שחור" הוא כלי המאפשר התמודדות עם מציאות מורכבת בקרב אנשים רבים, ואנו כבר מתחילים "לפנק" אתכם גולשי 'כיכר השבת' במיטב הבדיחות מסבב ראשון זה של מלחמת עזה הראשונה...

היסטוריה: כבר ב"תקופת ההמתנה" למלחמת ששת הימים, מו"ל זריז איגד את שפע בדיחות הזוועה של אותם הימים לקובץ צנוע שנקרא "כל בדיחות אשכול", כשאשכול האמור הוא ראש הממשלה הכושל לוי אשכול (טוב, כבר ברור שבנימין נתניהו העפיל עליו בכישלון טוטלי עשרת מונים...).
הקובץ הועבר מיד ליד ונקרא בהנאה רבה של עם המבין שהוא בדרך לאיבוד ארצו בידי האויב. שנה לאחר מכן יצא כרך ב' עם בדיחות נוספות, כשבשער רשום "עוד בדיחות אשכול".
מחברי החוברת הסבירו במבוא כי "חוברת קטנטונת זאת באה לאסוף את בדיחותיה של תקופת אשכול – ההנאה היחידה שתקופה זו הביאה לאזרחי המדינה".
בימים אלה, היה זה בלתי חוקי להעביר ביקורת על המדינה, ומשטרת ישראל עשתה מאמצים מרובים להשיג את המו"ל (שלימים הוברר שמדובר בסופר אורי סלע), שהתברר שהאינטרס שלו בהוצאת חוברת זו, היא פרנסה, וכן לתת ביטוי למצב הרוח הציבורי. (אני מקווה שמשטרת ישראל לא יודעת היכן לחפש אותי:)).
כאמור הבדיחה המפורסמת ביותר שלו היא, שבנמל התעופה לוד תלו שלט: "היוצא אחרון מתבקש לכבות את האור", ובדיחה נוספת שלו נראית כאילו נכתבה בימים אלה: "שאלו ישראלי אחד מדוע הוא נראה כל כך מודאג ומעוצבן. ענה 'אני לא מודאג ולא מעוצבן - אני סתם מעודכן'".

דווקא שבטים מוסלמים, התייחסו להומור כאל נשק של ממש, ואלו לקחו איתם לקרבות קומיקאי שחיבר שירים מצחיקים על האויב, וטרם הקרב הם שוררו אותו בקול גדול, ולשיר שהציג את האויב כחלש היה השפעה נפשית עצומה על האויב, ולעתים גרם לו להפסיד בקרב.
חשוב לציין שהמילה "שְׂחוֹק" (צחוק) מופיעה בתנ"ך 29 פעמים.
טוב, אנחנו מתחילים:
הריני מקבל על עצמי לא לפתוח הודעות שמתחילות ב"עם ישראל היקר".
•
"דובר צה"ל: למרות ביטול הטיסות לישראל, חיל האוויר מודיע: הטיסות לעזה יצאו כרגיל".
•
"למכירה בשעג'ייה: בית 4 חדרים. בעצם, 3 חדרים. 2 חדרים. לא אקטואלי".
•
"אזעקת שווא בשל תקלה בישוב לפיד. נו ברור שכל מה שקשור ללפיד הוא תקול"
•
"בשל המלחמה אתר משרד הפנים קרס בשל המוני תושבי המרכז שרוצים להעביר את כתובתם לדרום כדי לקבל הטבות ענק".

אריה אקרמן: יפי הנפש באו"ם מבקשים תגובה פרופורציונאלית. אז הנה, קצת פרופורציות: עבור החטוף גלעד שליט שחררו 1027 אסירים, יהודי אחד שווה 1027 מחבלים. 1350 יהודים כפול 1027 שווה 1386450 הרוגים בעזה. זה הפרופורציה שהתרגלנו אליה. שמחתי לעזור.
•
"זהירות! החמאס מצטרף לקבוצות וואטסאפ של תהילים, ולוקח את הפרקים הקלים!"
•
אמא פולניה מבקשת מילדיה: "תסדרו את הבית ועכשיו! רק חסר לי שיפול אצלינו טיל, ויבואו מהטלוויזיה לצלם פה, ויהיה מבולגן!"
•
"הפלסטינים הכריזו על יום זעם! בשאר הימים הם עושים מדיטציה".
•
לאחר הפצצת בית החולים העזתי בידי הג'יהאד נענו בישראל ואמרו: "אם גם אנחנו וגם חמאס נפציץ את הרצועה במקביל, המלחמה הזאת תיגמר הרבה יותר מהר".
•
"תושבי עזה, אם המצרים לא נותנים לכם לעבור, תקפצו למים! לנו זה עבד".
•
"מחפשים דחוף את משיח בן דוד שנעדר מזה 2000 שנים" (לא נכח במסיבה האמורה).

"מדינת ישראל מחפשת משלוחן מהיר מדימונה לאיראן".
•
"עוד שבוע יהיה אפשר להפעיל פנגו בעזה – הכל יהיה חניה".
•
"לא כדאי להיגרר עכשיו לעימות מול חיזבאללה, אין לנו יכולת לסייע הומניטרית בשתי החזיתות במקביל".
•
"חברים קצת רגישות. לא לפרסם שמות של בכירי חמאס שחוסלו. המשפחה עדיין לא יודעת כלום".
•
הייתי בביתו של חבר, והייתה אזעקה. רצנו לממ"ד. האזעקה פסקה לאחר כדקה. עמדנו שם: "כמה אתם שומרים? כמה דקות לפני שאתם יוצאים מהממ"ד?", "חמש דקות". "חמש דקות או שצריך רוב דקה שישית לפני שיוצאים?" "לא, לא חמש דקות". "למה מה אתכם?" "בבית שלי? שלוש דקות לא יותר מזה". וחשבתי לעצמי מה עושים ההולנדים.