בתגלית ארכיאולוגית יוצאת דופן באתר נווה אפרים הסמוך ליהוד, נחשפו בימים האחרונים פתילות בד עתיקות בנות כ-4,000 שנה, ששימשו להדלקת נרות שמן. ממצאים אלו, הנמנים בין הקדומים ביותר בעולם, התגלו בחפירה שניהלה רשות העתיקות כחלק מפרויקט פיתוח להקמת שכונה חדשה ביהוד.
הפתילות, העשויות סיבים אורגניים, השתמרו באופן מפתיע בתוך נרות חרס, באקלים הלח של מישור החוף, עובדה הנחשבת לנדירה במיוחד.
החוקרות ד"ר נעמה סוקניק וד"ר יונה מאור מרשות העתיקות ציינו כי הפתילות הללו הן מבין הבודדות מתקופתן הידועות בעולם, שכן חומרים אורגניים לרוב אינם שורדים לאורך זמן. מתוך שלוש פתילות שנמצאו, אחת מהן השתמרה בשלמותה, לאחר שעברה תהליך נדיר של "התאבנות" שאפשר את שימורן לאלפי שנים.
הנרות והפתילות התגלו בתוך קברים רבים מתקופת הברונזה הביניימית (2500-2000 לפנה"ס), לצד מנחות קבורה נוספות כמו כלי חרס, עצמות בעלי חיים, כלי נשק ותכשיטים. לדברי מנהלי החפירה, ד"ר גלעד יטאח, יוסי אלישע ויניב אגמון, הנרות שימשו ככל הנראה להארת חלל הקבורה החשוך במהלך הטקסים, אך תפקידם לא הסתכם בכך. עקבות פיח על הפתילות מעידים כי הנרות אכן דלקו בזמן הכנת הקבר או במהלך טקס הקבורה.
בדיקות מעבדה העלו כי הפתילות נעשו מאריג פשתן בשימוש משני, שככל הנראה נחתך לרצועות ופותל. ההשערה היא שפשתן, שהיה חומר גלם יקר בתעשיית הלבוש, לא היה נארג במיוחד עבור פריט המיועד לבעירה. תהליך המיחזור מעיד על התנהלות כלכלית חכמה, יצירתיות וחסכנות שהיו נהוגות כבר לפני 4,000 שנה.
מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, הדגיש את החשיבות העליונה שבפרסום ממצאים אלו, הרואים בכל גילוי, קטן ככל שיהיה, חלק מהסיפור הגדול של הארץ. המחקר המלא פורסם בכתב העת המדעי Atiqot 118.
0 תגובות