סטיבן רוזנבאום, סופר נחשב, החליט לכתוב ספר עיון מקיף על החששות מפני אובדן העובדות בעידן המודרני, אך שכח לבדוק את העובדות של עצמו. מחבר הספר "עתיד האמת", שראה אור החודש, נאלץ להודות בבושת פנים כי היצירה שלו עמוסה בשלל ציטוטים מזויפים לחלוטין, פרי יצירתן של תוכנות בינה מלאכותית.
התרמית נחשפה לאחר שעיתונאי הניו יורק טיימס החלו לחטט בין דפי הספר וגילו פנינים מומצאות. בין היתר, הספר ייחס לעיתונאית הטכנולוגיה המוכרת קארה סווישר ניתוח פילוסופי עמוק על תופעת הבינה. סווישר מצידה מיהרה להבהיר במסרון: "לעולם לא אמרתי זאת", ועקצה בסגנונה הטיפוסי: "אני גם נשמעת כמו צ'אט-ג'י-פי-טי".
פרופסור לפסיכולוגיה בשם ליסה פלדמן בארט הופתעה אף היא לגלות תיאוריות מורכבות על הבניית האמת שיוחסו לספרה. בארט שיגרה דואר אלקטרוני זועם למערכת העיתון ובו הבהירה כי המשפטים הללו "אינם מופיעים בספר והם גם שגויים", תוך שהיא טורחת להסביר מדוע המחשב פשוט לא מבין מדע ברמה בסיסית.
הספר זכה להדים רבים טרם הפרסום, כולל קטעים במגזין "וירד" והמלצות מאנשי תקשורת בולטים, בהם כלת פרס נובל לשלום מריה רסה שכתבה את ההקדמה. המוציאה לאור "בנבלה בוקס" העדיפה שלא להגיב למבוכה, בעוד המפיצה הרשמית "סימון אנד שוסטר" סירבה בתוקף להתייחס לאירוע המשעשע.
המחבר, המשמש גם כמנהל עמותה המטיפה לצרכנות מדיה נבונה, התנצל ומסר כי השתמש בצ'אט-ג'י-פי-טי ובקלוד בתהליך המחקר והעריכה. "זה לא מצדיק את השגיאות הללו, שאני לוקח על עצמי אחריות מלאה. אני עובד כעת עם העורכים כדי לבדוק לעומק ולתקן במהירות כל קטע שנפגע; כל מהדורה עתידית תתוקן", דברי רוזנבאום.
כדי לצאת מהתסבוכת בסטייל, ניסה רוזנבאום להפוך את הפאדיחה המקצועית לקידום מכירות מתוחכם. לדבריו, אם הספר משמש כעת תמרור אזהרה מפני סכנות השימוש בבינה מלאכותית ללא פיקוח, הרי שזו בדיוק הסיבה המקורית שבגללה הוא בחר לכתוב אותו מלכתחילה.
"טעויות הבינה המלאכותית הללו אינן מפחיתות, למעשה, מהשאלות הגדולות יותר שהספר מעלה בנוגע לאמת, אמון ובינה מלאכותית והשפעתה על החברה, הדמוקרטיה והעריכה", סיכם המחבר בנסיון להציל את כבודו האבוד.
0 תגובות