הוא מסוגל לכתוב שירה, לחקות סגנון של סופרים ומשוררים, לפענח מחקרים רפואיים ולעצב כרזות בסגנונות של אמנים מפורסמים — אבל יש דבר אחד קטן שהצ'אט מתקשה מאוד לבצע: להציג שעון אנלוגי פשוט שמראה שעה אחרת מאשר 10:10.
נשמע מוזר? לא אם מכירים את המוח שמאחורי התמונות.
ברירת המחדל: למה תמיד 10:10?
מי שהתבונן מספיק בתמונות של שעונים — באתרים, בפרסומות או בקטלוגים — לבטח שם לב לתבנית קבועה: השעה שמופיעה היא תמיד סביב 10:10. זה לא מקרי. מדובר באחת הטכניקות הוותיקות בעולם השיווק החזותי: מיקום המחוגים יוצר מעין "חיוך", חושף את הלוגו המרכזי של המותג, ומייצר תחושת סימטריה ואסתטיקה.
עבור מודלים של בינה מלאכותית כמו DALL·E של OpenAI, אשר לומדים מתמונות רבות באינטרנט, זהו המראה הנפוץ וה"טבעי" ביותר של שעון. ולכן, כשמבקשים מהם לצייר שעון בשעה אחרת – נאמר, 6:30 – הם נוטים "להתבלבל", או פשוט לחזור לתנוחת ברירת המחדל המוכרת.
השעה 6:30: בקשה פשוטה – תגובה מבלבלת
ביקשנו מהצ'אט להפיק תמונה של שעון מכוון על השעה 6:30. התוצאה? מחוג השעות הצביע על 10, הדקות על 2. שום קשר. גם לאחר ניסוחים מדויקים יותר – כמו "מחוג קצר למטה, מחוג ארוך ימינה" – המערכת המשיכה להפיק שעונים שגויים. אתם יכולים כמובן לבדוק זאת בעצמכם.
זה לא נובע מרשלנות, אלא ממגבלה בסיסית: המודל לא "מבין" זמן או מחוגים באופן מתמטי. הוא מבוסס על דפוסים חזותיים, לא על הגיון צורני או הבנה קונספטואלית של שעון. אין לו מערכת שמתרגמת שעה למיקומים גאומטריים, אלא רק אינטואיציה גרפית שנלמדה ממיליוני דימויים.
מה זה אומר על הגבולות של AI?
זהו מקרה בוחן מרתק: למרות התחכום והיכולות המרשימות של מערכות AI, הן עדיין נשענות במידה רבה על סטטיסטיקה ודמיון מושרה – לא על הבנה עמוקה של העולם. המשימות שהכי נראות לנו טריוויאליות – כמו להניח מחוג במקום הנכון – חושפות לעיתים את הפער בין אינטליגנציה חזותית לבין הבנה מושגית.
לכן, למרות ההישגים המדהימים של AI, כדאי לזכור: יש לו כישרונות – ויש לו עיוורונות. והם לפעמים מתגלים דווקא בבקשות הכי פשוטות.
אז מה עושים?
אם אתה מעצב שצריך שעון בשעה מדויקת – ייתכן שתיאלץ להשתמש בכלים גרפיים קלאסיים או לערוך את התמונה ידנית. ובכל אופן, קיבלת תזכורת קטנה לעובדה שהמוח האנושי עדיין לא הוחלף — במיוחד כשמדובר בהבנה בסיסית של... מה השעה.
0 תגובות