חטיבת 'חשמונאים', החטיבה החרדית החדשה של צה"ל, נכנסה לפני כחודש לרצועת עזה והצטרפה ללחימה מול מחבלי חמאס. בפיקוד דרום דיווחו ביממה האחרונה, כי בשלושת השבועות האחרונים לוחמי החטיבה הצליחו לחסל עשרות מחבלים בתקריות שונות.
הבוקר (חמישי) עשינו את הדרך לרצועת עזה, בכדי לפגוש את הלוחמים החרדים שעשו היסטוריה, והפכו לחטיבה החרדית הראשונה שנלחמת בשדה הקרב.
מעט לאחר השעה 09:00 אנחנו חוצים את הגבול ונכנסים לרצועה. כבר במבט ראשון אפשר להבחין שרוב ככל הלוחמים פה הגיעו מבתים חרדים, רובם ככולם הורים לילדים שעזבו את הבית וביקשו להצטרף ללחימה. המחזה, מחזה לא שגרתי. עשרות חרדים, עם חזות חרדית אותנטית, כאלו שרגילים לפגוש בספסלי הישיבות והכוללים, אבל כאן הם על מדים, בדרך לעוד קרב עם מחבלי חמאס.
בשיחות בצד המוצב הם מספרים עד כמה הם מצליחים לשמור על אורח חיים חרדי בשדה הקרב, מבינים שהם עושים היסטוריה אבל לא מסתירים את הקשיים בבית, להסביר לילדים שאבא עזב את הכולל וכעת נמצא בשטחי הלחימה. זה לא קל להתמודד עם זה, הם מודים ומוסיפים: בניגוד לכל חייל שמגיע מבית שכולם משרתים - אנחנו מגיעים מבתים שלא יודעים מה זה לשרת בצה"ל, כשאנחנו מחסלים מחבלים - אין לנו באמת את מי לשתף.
בין שיחה לשיחה אנחנו רואים את מאות התרמילים במוצב, הלוחמים החרדים מספרים בגאווה על המחבלים שחיסלו בלילות האחרונים ובאותה נשימה הם משתפים על סדר הלימוד מידי יום. "בגללך לא למדתי הלכה יומית הבוקר", מעיר בחיוך קצין דתי ללוחם החרדי, שמיהר לתקן.
רובם ככולם מספרים על תמיכה שקיבלו מרבנים איתם התייעצו: "הם ביקשו שזו לא תהיה הוראה לכלל ולכן אנחנו לא אומרים את השמות, אבל התייעצנו וקיבלנו את ברכת הדרך".
"ישי", פונה אחד הלוחמים היותר מבוגרים, "שיבינו בבית, שלא יהיה ספק: מי שלומד - לומד, אין משחק בזה, שזה יהיה המסר". חבריו מצטרפים אליו ומבקשים להדגיש שזו דעתם, שלא יובן אחרת. הם בעד לומדי התורה ומבינים בחשיבותה של התורה לשמירה עליהם ועל כלל ישראל.
את א', נשוי עם ילדים, אנחנו פוגשים על יד הטנקים. שאלנו אותו אם היה מאמין לפני שנה שנפגוש אותו בלב עזה: "לא הייתי מאמין שיש סיכוי כזה בכלל, לא העליתי על הדעת שאני יהיה פה, לא להיות לוחם קרבי ולא להגיע לפה".
"אנחנו פה שלושה שבועות כבר, בקו קידמי לעיר עזה וג'באליה, הורדנו פה כבר כמה עשרות מחבלים", הוא משתף, "לפני שנה ישבתי בכולל ובעוד שבוע אני חוזר לכולל".
על השיחות עם הילדים הוא מספר: "יש לי חמישה ילדים, הגדול בן תשע, בהתחלה באמת לא הייתי משתף אותם, אבל הרגשתי שזה מחבר אותם להבין, שהורגים מחבלים".
"חששתי מהנושא הדתי, אבל בסך הכל החטיבה דואגת", הוא אומר ומוסיף בחיוך, "הכשרות יותר טובה מהבית, זמני התפילות, הכל".
א', מבקש לחדד ולהדגיש: "לוקח הרבה זמן לעכל את זה, גם בפיזי גם במנטלי. הלוואי שהחטיבה הזו תצליח, אני מרגיש זכות שיהודי ירא שמיים, שומר תורה ומצוות, שותף למלחמה".
לפני שאנחנו נפרדים, א' מבקש לשתף על הקרב שהוא היה שותף לו: "בימים הראשונים עסקנו בלהכיר את הגזרה, יומיים אחרי יצאנו למארב ראשון, הייתה הכנה גדולה, ישבנו להכין את המבצע, הייתה התראה על חוליית מחבלים, אנחנו יצאנו לפנות בוקר, 15 לוחמים, הגענו בארבע בבוקר לנקודה, התמקמנו, בסביבות שש הגיעו ארבעה מחבלים - בהוראת המפקד פתחנו באש והרגנו את ארבעתם, זו הייתה טבילת האש הראשונה".
0 תגובות