מזג אוויר סוער ששרר ברחבי ישראל במהלך החג, הביא לקריסת עצים וענפים ולקריסת מערכת החשמל בכמה יישובים ברחבי הארץ.
במהלך צהרי החג, החלו לנשב רוחות עזות ובשלב מסוים ירד גשם.
אתר ynet דיווח כי באזור התעשייה בחולון עברו על הנוכחים כמה דקות של חרדה כשבעקבות הרוח פגע עץ בכבל חשמל.
תקלות במערכת החשמל נרשמו בבת-ים, בבני ברק ובמזרח תל-אביב. הפסקות חשמל היו גם בעירון-קציר, כפר סבא, יבנה, נס ציונה, שדה ורבורג ומושב יגל.
בצפון קרסו עצים על כלי רכב, כתוצאה מהרוחות העזות.
לאור מזג האוויר, בחברת החשמל הורו לתושבים לפנות מגגות או ממרפסות חפצים העלולים לעוף בעקבות משבי הרוח החזקים.
בנוסף, מתבקשים התושבים שלא לגעת בחוטי חשמל חשופים.
כידוע, גשם היורד במהלך חג הסוכות מהווה סימן לא חיובי, על פי הנאמר במסכת סוכה.
גשם בסוכות: סימן לא מעודד
המשנה בתענית אומרת כי גשמים בחג הסוכות סימן קללה הם, וידוע המשל שמשלו במסכת סוכה (ב , ט) "למה הדבר דומה לעבד שבא למזוג כוס לרבו, ושפך לו קיתון על פניו". אך עדיין איננו יודעים לאיזו קללה כיוונו רבותינו? ומה מרמזים לנו גשמים אלו בעידן האיומים האירניים ואי היציבוות הבטחונית בה אנו חיים?
לפי אחד הרבנים, בספרים הקדושים סוכה מוגדרת כדבר המגן, 'סכך' מלשון 'סוכך' - עוטף ומגן, על פי האמור בפסוק '"כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה,בְּיוֹם רָעָה". וזה ההסבר, שהקדוש ברוך מוריד גשמי קללה ומסלק אותנו מסוכתו, הוא בעצם מסיר מאיתנו את כל ההגנות. ואנחנו עומדים חשופים אל מול פני הסכנות הנשקפות לנו, ה' ירחם.
כתימוכין לדברים הביא הרב את דברי הזוהר פרשת אמור (קג ע"א) "דכל מאן דיתיב תחות צלא דמהימנותא אחסין חירו ליה ולבנוי לעלמין ואתברך ברכתא עלאה ומאן דאפיק גרמיה מצלא דמהימנותא אחסין גלותא ליה ולבנוי דכתיב וילחם בישראל וישב ממנו שבי". ובתרגום לעברית מדוברת: כל מי שיושב תחת צל קדושת הסוכה, מנחיל חרות לו ולבניו, ומי שמוציא עצמו מצל קדושת הסוכה, מנחיל לו ולבניו גלות.
כשהקדוש ברוך מוציא אותנו מהסוכה, אזי בעל כורחנו אנחנו נוחלין גלות.
0 תגובות