החוט המשולש: הדרכים המובילות אל היישובים הדתיים טלמון ונוף איילון ולעיר החרדית אלעד, רחוקות זו מזו אך מאז יום שישי הפכו לקרובות רגשית. עיני העם היהודי נשואות אל בתי שלושת משפחות החטופים: שער, פרנקל ויפרח, שבניהם נחטפו בשעת ערב מאוחרת ביום חמישי לפני שבוע ימים.
מחוץ לבתי המשפחות ניתן לראות מחזה מרגש: ללא הבדל דת ומין, כולם עוזרים לכולם. המשפחות עצמן אינן צריכות לעשות דבר, את הנטל הזה לקחו מהם השכנים והמכרים: "מי קונה חלות?" נשאלו השכנים של משפחת יפרח בקבוצת ה-WhatsApp שנפתחה רק בשביל שאלות מן הסוג הזה.
ביישוב טלמון בו מתגוררת משפחתו של גיל-עד שער, מסברים על משפחה אמיצה שמעודדת את הבאים לעודד אותה. הנכנסים פנימה מספרים כי הם באים לחזק ויוצאים מחוזקים. "אתה נכנס לתוך הבית ומדבר עם אופיר ובת-גלים - הוריו של גיל-עד, ואתה פשוט נפעם. הם אומרים כי הכול בידי שמיים ואל לנו להתלונן. אתה לא יכול שלא להוזיל דמעות, עצם זה שהם חזקים זה כבר מעורר השראה וחיזוק". מספר תושב היישוב.
התושב מספר כי היישוב כולו התגייס לטובת משפחת החטוף: "אנחנו נמצאים כאן בשביל לעודד את המשפחה עצמה ולעודד את אלו שמגיעים לכאן לעודד אותם. אנחנו מכינים אוכל, מגישים שתייה קרה כי החום כאן אדיר. כל אחד כאן עושה משהו אחר בשביל שהימים הקשים האלו יעבור בקלות יותר. היישוב טלמון תמיד היה משפחה אחת, אבל בימים האחרונים הפכנו למשפחה גדולה יותר".
"את גיל-עד אני מכיר מאז שאני זוכר את עצמי. מדובר בילד מיוחד", מספר שכנו של החטוף. "לא מגיע לו להיות הקורבן. הוא ממש צדיק ותמים. הוא תמיד היה לומד בישיבה ופחות מתעניין בדברים חיצוניים". הוסיף.
שי, קרוב משפחתו של של נפתלי פרנקל מהיישוב נוף איילון, מספר על ההתמודדות המעוררת השראה בקרב משפחתו של נפתלי, כמו גם שאר משפחות החטופים: "תשמע, זה ממש קשה להתרגל למצב החדש הזה. אנחנו לא רגילים למצב שבו עיני העם היהודי נשואות לעברך. אנחנו חושבים כל הזמן מה עובר עליו, והמחשבות האלו לא מניחות את הדעת".
קרוב המשפחה אומר כי הקושי בימים אלו נסוב סביב העובדה שעד כה הם אינם יודעים האם החטופים עודם בחיים: "ככל שהימים עוברים הדאגה שלנו רק גוברת, אנחנו חוששים שהוא אינו בן החיים, אנחנו אפילו לא מעלים אפשרות כזאת. זה שהמחבלים המתועבים עדיין לא לקחו אחריות לפיגוע החטיפה ולא אמרו האם הם (החטופים - צ.ג) בחיים, גורם לנו לקושי גדול יותר. החוסר ידע יכול להוציא אדם משלוותו. אנחנו מקווים שבקרוב נדע".
ירון אברהמי, חברו של אייל יפרח המכיר אותו מאז עבר להתגורר בעיר אלעד, מספר על השיחה אחרונה ביניהם שהתקיימה ימים אחדים בטרם החטיפה: "מפחיד לחשוב ששבוע בערך לפני שהוא נחטף נפגשתי אתו, דיברנו על החיים שעוברים על שנינו. הוא אמר לי שאדם צריך לחיות באושר ולנסות לקבל את הכול באהבה".
החבר אומר כי הפגישה שמאוחר יותר התבררה כאחרונה, לפחות בינתיים, הסתיימה בכך שאייל הבטיח לשוב ולהיפגש עימו "ירון, תשמור על קשר, הוא אמר. אני לא בורח לשום מקום". החבר הביע את כאבו ואמר "קשה לי לחשוב שעכשיו אנחנו לא נוכל להיפגש, שאני לא יקבל ממנו הודעות בוקר טוב. זה קשה מאוד".
אייל יפרח מחלץ "חטופים" (ארכיון)
בימים האחרונים משפחת יפרח פרסמה סרטונים בהם נראה בנם אייל, שר בפני קהל. חברו מספר כי השירה הייתה לחלק אינטגרלי בחייו: "הוא גם מאוד אהב לשיר אז היינו שרים מלא יחד. הוא אדם מרגש וקשה לנו שהוא לא איתנו. אני זוכר ובטח כבר ראיתם את זה שהוא תמיד היה הולך עם הגיטרה, הוא ממש חובב שירה. כשהוא היה מתחיל לשיר אי אפשר היה שלא להתרגש. מלבד השירה עצמה הוא גם היה מלחין שירים".