המפכ"ל אלשיך: לא יזמנו איסוף מידע מפליל על חברי כנסת ושרים

במענה לשאלת יו"ר הוועדה דוד אמסלם, אם הוא מצדיק את עריכת המסמך, ענה אלשיך: "מאוד מצדיק. הוא מוצג הפוך ממה שהוא. חיבור המסמך הוא לא עבירה. העבירה היא הדלפת המסמך. מי שהדליף רצה לצייר תמונה שהמשטרה אוספת מידע על נבחרי ציבור ומחכה ליום לשחרר אותו".

"למען הסר ספק" - הכחיש אלשיך את הפרסומים - "לא הופעל עלינו לחץ מפוליטיקאים, לא היה ולא נברא. יש עלינו לחץ של התקשורת".

המפכ"ל הוסיף ונימק את עצם חיבור המסמך, בכך שזו היתה רק פרוצדורה שסייעה "לעשות סדר" בריכוז מידע, ולא היתה כל כוונה לדגור על מידע מפליל המחכה ליום פקודה: "למשטרה אסור ליזום איסוף על חברי כנסת ושרים. אסור למשטרה לקום בבוקר ולהגיד 'בואו נפעיל כלי איסוף'. המשטרה צריכה להיות ערה לכוחה ומוגבלת בכוחה, ובצדק רב. אבל מגיעים הררי מידע, כולל על חברי כנסת. כאשר מגיע מידע עם מהות, לא עננות ולא קשקושים, משהו עם בשר, אנחנו לא יכולים ליזום בדיקה. אנחנו לוקחים את פריט המידע הזה והולכים לפרקליט והיועמ"ש כדי שהם יקבלו את ההחלטה. כאשר אנו נמצאים במשטרה ענקית, של 30 אלף שוטרים ו-70 תחנות משטרה, ברור לכם שיש דברים שיכולים ליפול בין הכיסאות".

"מטרת המסמך", הדגיש המסמך, "היא בדיוק הפוך מלייצר איסוף על חברי כנסת. הוא נועד לוודא שזה לא קורה. זה תהליך בקרה של ראש אגף חקירות על מה שקורה מתחתיו. לאור מקרים שהיו בעבר, בוצעה בקרה כדי לראות שאין משהו ששוכב לא מדווח. כשיש מפקד שלא רוצה תקלות נוספות, הוא עושה בקרה. מרגע שעבר את הבקרה את ראש אח"מ - המסמך מת".

בדברי המפכ"ל ניכר היה שהביקורת על קיום המסמך חלחלה גם למשטרה. לדבריו: "האם יכולות להיות שיטות אחרות של בקרה כדי לא לייצר את התחושה הזאת שיש מסמך? אני חושב שכן, ואנחנו מחפשים דרך לעשות את זה".

גם ניצב מני יצחקי, ראש אגף חקירות ומודיעין ומי שחיבר את המסמך, ניסה להתגונן, באמרו: "המסמך נכתב כדי לעמוד בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה. נדרשתי לזה".

כזכור, המסמך מחולל הסערה נחשף לפני כמה שבועות בערוץ 10 על ידי רביב דרוקר. המסמך המדובר מרכז את כל המידע שבידי המשטרה מכל מקור אפשרי וכלל מידע על עבירות לכאורה של עשרות ח"כים, בהן פרשיות שחיתות. דרוקר טען שהמסמך הכיל שמות של עדים לכאורה, אבל המידע לא הפך לחקירה רצינית.