"הציונות הדתית מאבדת עצמה לדעת"

הרב יובל שרלו, ראש ישיבת פתח תקווה וסמן מתון בציונות הדתית, יוצא במכתב חריף כנגד סירוב פקודה בצבא. לאחר דברי שבח על יושרו ומנהיגותו של הרב דרוקמן כותב הרב שרלו עשרה סעיפים מדוע מותר לפנות ישובים, והוא גם מסביר מדוע, לשיטתו, מצדדי הסרבנות מביאים לפילוג האומה ולהרס המדינה.

"למדינה יש סמכות הלכתית לקבוע את גבולותיה", כותב הרב שרלו לתלמידיו וממשיך, "מצוות ישוב ארץ ישראל אינה קובעת כי אסור לממשלת ישראל לעשות את מה שהיא סבורה שהוא הטוב ביותר למען עם ישראל וארץ ישראל, ואם הריבון במדינה - העם - קבע כי לטובת ארץ ישראל ועם ישראל יש לשנות את גבולות המדינה, חובה על המדינה לעשות זאת. לא רק החולקים על הרמב"ן סוברים כך, אלא גם בדברי הרמב"ן עצמו אין סתירה לכך."

הרב שרלו טוען שצידוד בסרבנות הוא בגדר סכנת פיקוח נפש. "זהו פיקוח נפש לאומי להפוך את הצבא לפלנגות, בהן נערכות הפגנות, וקבוצות חיילים שונות ממלאות פקודות שונות. החובה ההלכתית לשמור על הצבא האחד מדין פיקוח הנפש הלאומי צריכה להביא חובת ציות לפקודות, ויש מפקד אחד בלבד בצבא. גם כאן, יש לכלל זה גבולות - גם הלכתיים וגם דמוקרטיים - אולם יש להשתמש בגבולות אלה במצבי קיצון המאיימים על קיום האומה, ולא כמדיניות פוליטית המגייסת את המחלוקת ההלכתית לטובת עמדה מסוימת. חובה עלינו דווקא בשעה הזו לטפח את הצבא האחד ולא להתנות את הנאמנות לו בכך שימלא את תפקידו כפי שאנו היינו רוצים שימלא את תפקידו. הצבא חכם דיו כדי שלא להעמיד את החייל הבודד בדילמה שהוא לא יוכל לעמוד בה, וטעות חמורה היא להפוך את הנושאים האלה לנושאים מהותיים ועקרוניים.

הניסיונות לדעת הרב שרלו של "רבני הימין" לתמוך בסרבנות הינם ניסיונות כפייה על עם ישראל שלא יצלחו. "מה שמתחולל בשבועות האחרונים הוא ניסיון להשפיע בכוח על מדינת ישראל ועל הציבור. לא רק שזה לא ילך, ואין מושג כזה של כפיה על כלל ישראל, אלא שהוא יביא רק להגברת העוינות, הפילוג והריחוק, שהם מנוגדים לחלוטין למשנת חז"ל על אחדות האומה וכללותיה".

בסוף המאמר מבכה הרב שרלו את מצבה של הציונות הדתית שלדעתו עלולה להיות בלתי רלוונטית. "אנחנו - הציונות הדתית - מאבדים את עצמנו לדעת בדרכים שונות: מתפצלים ומתפלגים; מקצינים ודוחקים לעימות; דוחקים את עצמנו לפינת המציאות הבלתי רלוונטית והלא-משפיעה; מתרחקים מיכולתנו להוות בשורה רוחנית ומוסרית לאומה הישראלית; מאבדים את טובי בנינו לכיוונים מנוגדים; וביסודו של דבר לא ממלאים את השליחות הגדולה של איהוב שם שמיים על הבריות, מתוך עוצמה וענווה."