הסרטון המצמרר המתעד את הרגעים האחרונים של הנספים באסון הכרמל, ששוחרר היום, מעלה שוב את השאלות הקשות: למי היה חשוב למרוח, להפנות חיצים ולמצוא באלי ישי את האשם? מי ניסה לחפות על הכשלים הנוראיים שלו, כדי שלא יבואו לחקור את התנהלותו בשעת האסון עצמו?
לכולנו ברור דבר אחד: יהיו תוצאות השריפה קשים ככל שיהיו, אובדן חיי האדם הוא הנורא מכל! נורא יותר משריפת אלפי עצים ועשרות דונמים של יער ונזק כלכלי עצום. לחיי אדם ערך עליון ולמי כלנו - יהודים מאמינים, יש יותר חשיבות לשמור על חיי אדם.
וכאן מסתתר לו העוקץ. בכל ימי השריפה והימים שלאחריה, שמענו על הכשלים הנוראיים של משרד הפנים, של הכיבוי ושל השר הממונה ש"לא דאג מספיק" לצרכי הכבאים. אבל כשאנחנו רואים את הסרטון הזה היום, אנחנו מגלים את האמת.
אנו מגלים שהכשל האמיתי בשמירה על חיי אדם, הוא של המשטרה, של השב"ס, אולי גם של אחרים. לא של אנשי הכיבוי.
גם אם היו בשעת השריפה העצומה בידי ישראל, סיירת של ´סופרטאנקרים´, אם אלו לא היו מקבלים את ההוראות הנכונות וההכוונה, התוצאה הקשה - מוות של יותר מ-40 בני אדם, לא היה נמנע.
כשרואים את האנדרלומסיה, את חוסר הפיקוד, את אי קבלת ההחלטות באותן רגעים דרמטיים ומותחים, של מה צריך לעשות כעת. מבינים שהבעיה היא עמוקה וחריפה הרבה יותר מהשאלה האם אלי ישי זעק מספיק עבור הכבאים או לא זעק מספיק.
גם תוספת של שלוש-מאות מליוני שקלים לכבאים, לא היתה מאפשרת את חילוצם של עשרות הסוהרים שנלכדו בלהבות הענק, בגלל שמי שאישר להם להכנס אל הביש טעה, בגלל שמי שנתן להם הוראות לאחר שנכנסו, טעה. בגלל שמי שהחליט בדקות הגורליות מה לעשות, טעה.
עצם הצילום של להבות הענק מלמד שהסוהרים לא עיכלו ולא דמיינו לרגע את מה שעשוי להתרחש בתוך דקות בודדות. השאלות גם מתעצמות כשרואים את מטוס הכיבוי חג מעל, מנחית מים, אך לא במקום הנכון.
השאלות גם מתעצמות, צועקות ומהבהבות בדמם של הניספים, כשעל-פי הדיווחים המשטרה ניסתה למנוע את פירסום הסירטון.
האם נדע את האמת מי אחראי לכישלון? האם יהיה מי שיאזור אומץ ויבקש סליחה מאלי ישי?