מחבר הקוד האתי של צה"ל נגד סנקציות אישיות "רעיון לא טוב"

פרופסור אסא כשר, ממחברי הקוד האתי של צה"ל, קרא היום שלא להטיל סנקציות אישיות כנגד חרדים שלא ישרתו בצה"ל. לדבריו: "רעיון הענישה של חרדים שאינם משרתים הוא לא טוב, כי כל רעיון הענישה הוא לא טוב בתור מכשיר לתיקון העולם" עוד אמר "הדרך להשיג הגינות ושוויוניות היא ע"י תגמול משמעותי של המשרתים שלא יינתן לאחרים"

יוסף פאר | כיכר השבת |
פרופסור אסא כשר (צילום: פלאש 90)

פרופסור אסא כשר, ממחברי הקוד האתי של צה"ל נחלץ לעזרת הציבור החרדי שחווה בימים האחרונים התקפות רבות מצד גורמים הקוראים לשיוויון בנטל.

כשר, כתב הבוקר בחשבון הפייסבוק שלו סטטוס ארוך, בו קרא שלא ללחוץ על החרדים בנושא הגיוס לצה"ל, בטענה שהתהליך כבר קורה לבד.

הפרופסור כשר פתח בכך שהחרדים עוברים סוג של מהפך. "החברה החרדית נמצאת בתקופה של מפנה היסטורי - מעבר מהמודל של חברה שבה כל גבר אמור ללמוד בישיבה אל מודל שבו מיעוט לומד בישיבה והרוב עובדים לפרנסתם".

לדבריו, "המעבר הזה קשה לחברה החרדית, משני טעמים: ראשית, זוהי חברה שהאסטרטגיה שלה היא שמרנית: "חדש אסור מן התורה", שמא חידוש קטן ותמים במקום אחד יביא לחידושים גדולים ואסורים במקום אחר, ושנית, היא בתהליך של שינוי אתוס, מאידיאולוגיה של חברת לומדים לאידיאולוגיה של חברת "יששכר וזבולון", כך הם יקראו לזה, בה חלק לומדים וחלק עובדים. ירידה מעץ אידיאולוגי היא תמיד קשה".
לדברי כשר, בגלל התהליכים הללו, שעוברים על החברה, עדיף שלא ללחוץ על החברה החרדית יותר מידי. "נוכח הקשיים האלה, ראוי להיזהר מהפעלת לחצים מעשיים לשינוי מהיר. מה שקורה לחברה החרדית הוא תהליך היסטורי ולא משנים את המצב בתהליך כזה מהיום למחר, לא בצעד חקיקה ולא בפסק-דין. אם אלה ינסו להאיץ את התהליך הם יחזירו את הגלגל אחורנית, מטעמי שמרנות וקשיים אידיאולוגיים"

"רעיון הענישה לא טוב בתור מכשיר לתיקון העולם"

"חייבים לתכנן מהלכים ליתר השתלבות של החרדים בצבא, בלימודים ובעבודה, שיימשכו עשרים שנה לפני שיגיעו לאידיאל השוויוני".

עוד המשיך הפרופסור כשר, "רעיון הענישה של החרדים שאינם משרתים הוא לא טוב, כי כל רעיון הענישה הוא לא טוב בתור מכשיר לתיקון העולם".

"כשילדיי היו קטנים היינו אומרים להם שהעונש שלהם על התנהגות בעייתית יהיה שלא יקבלו פרס. כשמדובר במתגייסים לעומת משתמטים, הדרך להשיג הגינות ושוויוניות היא ע"י תגמול משמעותי של המשרתים שלא יינתן לאחרים. לדוגמה: שכר המינימום במשק לכל חייל. העונש של המשתמטים יהיה שהם לא יקבלו את הפרס שמקבלים המשרתים".

כשר הביא מספר רעיונות שיפתרו את הסוגיה הסבוכה: "אם מתירים לחרדים להתגייס אבל לא בגיל 18, ניתן להרחיב מאוד את המסלולים המאפשרים לאחרים לא להתגייס בגיל 18 אלא קצת מאוחר יותר. כבר היום יש לנו מכינות קדם-צבאיות, עתודה אקדמית (אני התגייסתי בן 21, לאחר לימודי מתמטיקה לתואר שני בירושלים) ועוד. אין יתרון מיוחד לגיוס המוני בגיל 18 דווקא ואפשר לפזר את גילי ההתגייסות לכל האוכלוסיה, לא רק לחרדים"

"אפשר לפתח מסלולים משולבים - גם צבא, גם שירות אזרחי-לאומי, לדוגמה. לא כל השרות של כל אחד חייב להיעשות באותה מסגרת. יש לא מעט אפשרויות לגיוון שיוכל להקל על רבים".

"בקיץ אנחנו רואים בחורי ישיבה מטיילים בארץ, "בין הזמנים", בין הסמסטרים של הלימוד בישיבה. אני לא מבין למה סטודנט יכול להיות בקיץ במילואים או בקורס של עתודאים ובחור הישיבה לא יכול להיות בקיץ בשרות אזרחי בקהילה שלו.
ואלה רק הצעות אחדות"

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר