פטירתו של מגיש החדשות המיתולוגי חיים יבין ז"ל מציפה עמה זיכרונות רבים מסיקור אירועים היסטוריים ומרגעים מכוננים בתרבות הישראלית, אך לצד הקריירה המפוארת מול המצלמות, מסתתרים לא פעם רגעים אישיים ומרגשים שנשארו מאחורי הקלעים. העיתונאי החב"די אורי רווח, שטרם חזרתו בתשובה עבד לצדו של יבין במערכת "מבט" של הטלוויזיה הישראלית, בחר לשתף בעקבות פטירתו בזיכרון ייחודי ומלא בעוצמה יהודית, המציג זווית שונה לחלוטין על דמותו של המגיש הלאומי. הדברים פורסמו באתר חב"ד און ליין COL.
הסיפור התרחש במהלך ימי חג החנוכה בסביבות שנת 2002, באותן שנים בהן פעל רווח בתוך אולפני רשות השידור במתחם רוממה בירושלים. כחלק מהיוזמה להביא את אור החג ואת שמחתו לעובדי המערכת, דאג רווח להביא עמו אל האולפנים שני בחורים צעירים מישיבת חב"ד "תורת אמת" בירושלים, במטרה לזכות את העיתונאים והצוותים הטכניים בהדלקת נרות חנוכה.
בתוך ההמולה והתכנונים הקדחתניים לקראת השידור, שעה קלה בלבד לפני פתיחת מהדורת החדשות המרכזית, חלף במקום יבין. מתוך כבוד ומאור פנים הושיט המגיש הוותיק את ידו והסכים להדליק יחד עמם את הנר השביעי של החג.
כחלק מהשיחה הערה שהתפתחה סביב מנורת החנוכה, פנה יבין אל בחורי הישיבה בשאלה למדנית ומסקרנת, ותהה בפניהם מדוע המנהג הוא להדליק נר נוסף בכל יום ולא להדליק את שמונת הנרות בבת אחת כבר ביום הראשון. אחד הבחורים, שהיה בנו של ראש כולל מוכר, בחר להשיב בחיוך ובנימה מבודחת כי יתייעץ על כך עם אביו ויחזור אליו למחרת עם תשובה מפורטת. ההבטחה הזו לא נותרה באוויר, ולמחרת, ביום השמיני והאחרון של חנוכה, שבו בחורי הישיבה אל האולפן בדיוק באותה השעה. יבין, בלי להסס, נרתם שוב למצווה, הושיט את ידו והדליק ברטט את הנר השמיני של החג, תוך שהוא ממתין לשמוע את הביאור ההלכתי.
התשובה שהגיעה אל יבין הייתה הידועה והמוכרת שלפיה "מעלין בקודש ולא מורידין" וכי "הולכים ומוסיפים באור". אולם דווקא ברגע הזה, בעוד הנרות דולקים ומפיצים את אורם בחלל האולפן, חל מפנה מרגש: רווח משחזר כי יבין הביט בחנוכייה הדולקת ובבחורים הצעירים, ולפתע נראתה דמעה של התרגשות מבצבצת מזוויות עיניו. המגיש הלאומי, שנחשב בעיני רבים לסמל הממלכתיות והחולוניות, פנה אל הנוכחים בקול נרגש וביקש לחשוף בפניהם פרק נסתר ופחות מוכר מההיסטוריה המשפחתית שלו.
בדממה שנפלה במקום סיפר יבין לסובבים אותו כי מאחורי תדמיתו התקשורתית עומדת שושלת רבנית מפוארת. הוא חשף בפניהם כי סבו היה הרב קלוגר, תלמיד חכם ואיש ספר שהרבה לפרסם מאמרים תורניים בדברי חז"ל וזיכה את הרבים בחיבוריו ובשיעוריו. הגילוי המפתיע והפתאומי, לצד הדמעה שזלגה מעיניו מול נרות החנוכה, הותירו רושם עז על כל הנוכחים באולפן, והמחישו עד כמה עמוק הניצוץ היהודי והזיקה לשורשים, אשר יכלו להתפרץ ולפרוץ החוצה דווקא מתוך האור הטהור של נרות החג.
0 תגובות