סערה משפטית סביב נכס יקר ערך: חניה. הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין ברחובות קבעה כי בני משפחה מראשון לציון, שהשתמשו בחניה שאינה מוצמדת לדירתם במשך 48 שנים רצופות, חייבים להפסיק לאלתר את העמדת רכבם במקום.
המפקח ברק ליפשיץ קבע כי פרק הזמן הארוך של השימוש לא הקנה למשפחה כל זכויות, וכי לא נוצרה לטובתם כל חזקה קניינית במקרקעין. בכך קיבל את עמדת נציגות הבית המשותף, שטענה כי דירת המשפחה אינה כלולה ברשימת הדירות בעלות זכות שימוש בחניות המשותפות.
דחיית טענת 'זיקת הנאה' והאינטרס הציבורי
המשפחה, מנגד, טענה כי השימוש רב השנים מקיים לטובתה זיקת הנאה מכוח שנים. נטען כי השימוש נעשה בהתאם לזמינות באחת מתוך שמונה החניות המשותפות, ולכן זכות השימוש הוקנתה להם במתכונת רחבה.
המפקח ליפשיץ דחה את הטענה הדרמטית הזו, וקבע כי רכישת זיקת הנאה מכוח שנים דורשת הוכחת שימוש שאינו כולל זכות חזקה ייחודית. הוא הדגיש: "שימוש המונע מבעלי המקרקעין את החזקה אינו מסוגל להקים זכות כזו".
המפקח קבע כי שימוש רבת השנים בחניה הספציפית שלל מבעלי הדירות המוצמדות את החזקה במקרקעין, ועל כן לא נוצרה לנתבעת כל זכות שימוש או זכות קניינית.
המפקח הורה לנתבעת ולשני דיירים נוספים שאחזו בחניות, לסלק את ידם מהחניות ולהימנע מכל שימוש עתידי בהן. בנוסף, חויבה המשפחה לטובת נציגות הבית המשותף בהוצאות משפט בסך 21,500 שקל.
0 תגובות