רועי הצאן ביו"ש נתונים מאש אמש להסתה פרועה מצד חלקים בשמאל. כזכור, בליל שבת התרחש עימות חריג בכפר בורקא הסמוך למאחז 'עוז ציון' בשומרון: סמוך לשעה 19:00, פרצו עימותים אלימים בין מתיישבים דתיים למספר פלסטינים.
לאחר קרוב לשעתיים של עימות אלים, הזעיקו המתיישבים את כוחות הביטחון לאחר שראו כי האירוע יוצא משליטה. לפי דיווחי המתיישבים, כוחות הביטחון התמהמהו מלהגיע לאזור אולם דובר צה"ל הכחיש את הטענה.
בשעה 21:10 התבצע הירי לאחר שאחד המתיישבים נפצע מאלימות פלסטינים כלפיו. הוא נפגע קשה בראשו מסלע שהושלכה לעברו. הוא נפצע באורח קשה ופונה ל'שערי צדק' בירושלים, שם המליצו הרופאים לנתחו. הוא נותח והועבר להתאוששות במחלקה הנוירולוגית.
אחד המתיישבים ירה לעברו של פלסטיני שנכח בעימות האלים. לפי לטענתו, הוא חש סכנה ממשית לחייו. דקות ספורות לאחר הירי, פונה הפצוע הפלסטיני כשהפלסטינים מיהרו לדווח על מותו של הפצוע כתוצאה מהירי.
רק לאחר הירי, הגיעו כוחות צה"ל לזירה. המשטרה עצרה שני מתיישבים בחשד למעורבות במותו של הפלסטיני. טרם נעצרו פלסטינים שתקפו ופצעו יהודי באירוע.
מאז האירוע, כאמור, נתונים רועי הצאן למתקפה נלוזה. אז מי הם אותם רועי צאן שעלו ביממה האחרונה לכותרות?
"החלטנו שעלינו לעמוד על נפשנו"
בשנים האחרונות צנח בכתשעים אחוזים מספר הגניבות של עדרי צאן, עיזים ובקר ביו"ש. מי שהובילו לצניחה זו הם חברי ומתנדבי 'השומר יהודה ושומרון'. היד הנחושה, הציוד האיכותי והמעקב המקצועי הובילו למהפך.
היוזמה קמה על ידי עשרה חקלאים שסבלו ממכת הגניבות. "הייתי חלק מאותה חבורת חקלאים", סיפר המנכ"ל, אביחי סויסה, תושב חוות יישוב הדעת בשומרון. "חקלאי שחוֹוה גניבת עדר – כל העסק שלו יורד לטמיון. כל השקעתו לאורך שנים פשוט מתאדה. החלטנו שעלינו לעמוד על נפשנו. בלתי-אפשרי גם לרעות את הצאן ביום וגם לשמור על העדר בלילה".
בתוך זמן קצר נהפך 'השומר יו"ש' לבשורה של ממש, וכיום הוא מסייע לחוות חקלאיות מצפון השומרון ועד דרום הר חברון. "הארגון מעניק לחקלאים מענה ביטחוני. לשומרים שלנו יש נשק, תיק ביטחון, מצלמות אבטחה ועוד. הם יודעים להזעיק את הגורמים הרלוונטיים אם משהו קורה. הערבים כבר יודעים שאיתנו לא מתעסקים".
תפיסת אדמות מדינה
אביחי למד בישיבה ברמת גן, והשתתף בסיור בחוות שהקימו מתיישבים. "ראיתי יהודים יראי שמיים מגדלים צאן, ואמרתי לעצמי – זה מה שארצה לעשות. בבוא העת לקחתי את המענק שקיבלתי מהצבא וקניתי עדר קטן. המקצוע הזה, שיש בו גם חקלאות וגם הגנה על אדמות ארץ ישראל – קסם לי. באותם ימים היו על הגבעות משפחות יחידות שרעו עדרים. כיום יש יותר ממאה משפחות כאלה".
בשיחה עם 'שיחת השבוע', הבהיר אביחי שמרעה הצאן שומר על אדמות הארץ: "אנחנו למעשה שומרים על השטחים האלה. יישוב קטן תופס כמה אלפי דונמים, ואילו עדר יכול לתפוס הרבה יותר. ביהודה ושומרון יש הרבה שטחי 'סי', שהם אדמות מדינה. הדבר היחיד שיכול לשמר את השליטה בשטחים האלה, הן חקלאות ושטחי מרעה".
מספרם של רועי הצאן ביו"ש גדל והולך. "יש כיום 76 עדרי צאן ביו"ש", סיפר אביחי. "מרגש לראות רועי צאן יראי שמיים מתהלכים עם העדר, מקשיבים לשיעורי תורה באוזניות. אלה שעות רבות של מרעה, והרועים מנצלים את הזמן להתחזק ולהתבונן".
ההתמודדות הקשה של רועי הצאן היהודים היא עם הפרובוקטורים, כפי שאביחי מספר: "בימי שישי באים אוטובוסים של פרובוקטורים, במטרה להוציא לעז על המתיישבים. לעיתים העימותים יוצאים משליטה, כמו שמתרחש מעת לעת, ורועי צאן יהודיים מותקפים פיזית".
העוצמה של רועי הצאן
צפריר בר, תושב היישוב הקהילתי הדתי חֶמְדָּת, בצפון בקעת הירדן, על ציר אלון, מחזק את דבריו. לפני מספר שנים שנים עבר להתגורר ביישוב חמדת, ובנה במו ידיו את ביתו. "כאן רואים את התגשמות חזון הנביאים, את עם ישראל שב לארצו", הוא מתפייט. "יש לנו כאן הרבה חוות של צאן ובקר. במקומות שבהם המדינה אינה מצליחה להיות נוכחת, החוואים, המתיישבים והרועים – עושים זאת הרבה יותר טוב ובתקציב קטן לאין ערוך".
צפריר הדגיש את תרומתם האדירה של רועי הצאן לאחיזה בארץ ולביטחון: "מה שטנקים והאמרים אינם מצליחים לעשות – רועי הצאן הללו עושים, עם ספר תהילים קטן. מי שאינו מרגיש שהאדמה שלו ולא חי בה – היא לא באמת שלו. כמה ידידים ערבים אמרו לי במפורש שגם בכתבים שלהם כתוב שהארץ שייכת לנו – הבעיה היא שאנחנו איננו מתנהגים באופן שמשדר בעלות. כשנתנהג כך, הם יכבדו אותנו.
"אם רוצים לחזק את הביטחון", הוא אומר, "צריך לחזק את החוות החקלאיות, כי הן אוחזות בשטח. הסירו את החסמים, ובפרט אלה התקועים במִנהל האזרחי, הסירו את המגבלות, תקצבו את החוות והתייחסו אליהן כאל מרכיב ביטחוני חיוני ביותר".
