תנינים מסביב לבתי הכלא? מחלוקת בין השרה סילמן לארגונים הסביבתיים

המהלך החל לפני מספר חודשים, כאשר הופעל לחץ על רשות הטבע והגנים לאפשר למשרד לביטחון לאומי לקבל תנינים מחמת גדר לצורך הצבתם סביב בתי כלא המחזיקים אסירים ביטחוניים. הפיילוט לתוכנית היה אמור להתבצע בכלא קציעות.

היועצת המשפטית: אין תשתית מקצועית

היועצת המשפטית של המשרד להגנת הסביבה, עו"ד נטע דרורי, שלחה לשרה סילמן מכתב חריף בחודש שעבר. בו קבעה כי אין תשתית מקצועית ועובדתית מספקת לקידום המהלך, ואין תקדים מקצועי מוכר לשימוש בתנינים כאמצעי אבטחה בבתי כלא מודרניים.

צו סגירה דרמטי: חדרי הניתוח בבית החולים 'מדיקה רפאל' נסגרו לאלתר

כיכר השבת|12:11

"בהתייחס לשימוש שנעשה בארה"ב צוין כי מדובר בניסיון לתקופה קצרה שהופסק. ככל הנראה, מדובר באזור שבו התנינים מצויים בטבע ממילא ולפיכך אין מקום להשוואה", נכתב במכתב.

היועצת המשפטית הדגישה כי בקשת שב"ס טעונה בחינה מעמיקה גם בהיבטי רווחת בעלי חיים. "אף שגורמי שב"ס ציינו כי הם מודעים ונכונים להבטיח את רווחתם הפיזית של בעלי החיים, בין היתר על בסיס ניסיונם בהפעלת כלבים, על פניו לא קיימת מומחיות בארגון עם גידול חיות בר מסוכנות מסוגם של תנינים", כתבה.

עו"ד דרורי הבהירה כי קיימת מניעה משפטית לקדם את ההכרזה: "לאור זאת, עמדתנו כי לא התקיימו התנאים להכרזה לפי החוק וקיימת מניעה משפטית לקדם את ההכרזה כמבוקש".

רשות הטבע והגנים: סיכונים משמעותיים

גם מחוות הדעת המקצועית של רשות הטבע והגנים עלה כי אין תשתית המצדיקה את קידום המהלך. עו"ד שי פרץ, התובע הראשי של הרשות, מסר ליועמ"שית המשרד כי "לא נמצא בסיס מקצועי מספק לאישור החזקת תנינים במתקנים ביטחוניים בישראל, וזאת ללא תלות במסלול המשפטי שבאמצעותו תוסדר ההחזקה".

המסקנה המקצועית הייתה חד משמעית: "עצם הכנסת חיית בר גדולה, מסוכנת, מאריכת חיים ובלתי מקומית למערכת ביטחונית תפעולית מורכבת, יוצרת מכלול של סיכונים משמעותיים, אשר אינם מאפשרים מבחינה מקצועית להמליץ על קידום המערך".

ד"ר נעם לידר, מנהל אגף אקולוגיה בחטיבת המדע של רשות הטבע והגנים, התייחס גם להיבט רווחת בעלי החיים: "שימוש בתנינים כאמצעי אבטחה או הרתעה חורג מן התכליות שלשמן מקובל להחזיק חיות בר ומציב חשש מובנה כי צורכי הבטחון והתפעול יגברו על צורכי הרווחה, הטיפול הווטרינרי והתחזוקה הנדרשים לאורך עשרות שנות חייו של בעל חיים".

חשש מבריחת תנינים

בחוות הדעת צוין כי בריחה של פרט בודד עלולה ליצור אירוע סביבתי ובטיחותי מתמשך. "תנין שיגיע למערכת ניקוז, מאגר מים, נחל, בריכת דגים או מקווה מים אחר, עשוי לשרוד לאורך זמן, להיות קשה לאיתור וללכידה, לטרוף בעלי חיים מקומיים ולסכן את הציבור", נכתב.

יצוין כי בעבר, תנין היאור הוגדר כחיית בר מטופחת כדי לאפשר גידולו לצורך שימוש בעורו למסחר. אלא שגידול התנינים הוביל לבעיות רבות, בין היתר אירועי בריחת תנינים וחשש מפלישתם לטבע וסיכון חיי אדם. השר להגנת הסביבה לשעבר, גלעד ארדן, שם לכך קץ בהמלצת הוועדה המייעצת של מליאת רט"ג.

השרה סילמן: גוף בטחוני אחראי

למרות ההתנגדות המקצועית והמשפטית, השרה סילמן החליטה להתעלם מעמדת היועצת המשפטית. היא טענה כי גורם מקצועי בכיר ברט"ג אמר שהם אינם מתנגדים ליוזמת שב"ס, וישנה פלטפורמה שהשתמשו בה בעבר ואושרה.

השרה הודיעה כי יש הבדל בין הניסיון "השלילי" עם התנינים בעבר לבין האפשרות שגוף בטחוני של מדינת ישראל, שאמון על הגנת הציבור מפני בריחת מחבלים, יהיה אחראי על התנינים ויעמוד בתנאים של רט"ג.

בפועל, השרה סילמן יצרה הגדרה חדשה: חיית בר מטופחת לצרכים ביטחוניים - צעד שמחיה אות מתה בחוק להגנת חיית הבר.

ארגונים סביבתיים: נשקול עתירה לבג"ץ

המהלך זוכה להתנגדות חריפה מצד ארגונים סביבתיים. מתנו לחיות לחיות, המטה לקידום טבעונות בצה"ל, אנימלס וחוות ההצלה קרן אור מסרו: "אנו מתנגדים בתוקף לשימוש בבעלי חיים כאמצעי שמירה והרתעה. תנינים הם בעלי חיים חשים ומרגישים, בעלי צרכים מורכבים של מרחב, מים, טמפרטורה והתנהגות טבעית. ספק רב אם הצבתם בבתי הכלא יכולה להלום את חוק צער בעלי חיים".

הארגונים הזכירו את הרג מאות התנינים בבקעת הירדן: "כבר ראינו לאן זה מוביל: בחוות פצאל נטבחו מאות תנינים בלי שום סיבה, לאחר שיובאו לייצור עורות. אסור ליצור עכשיו את הכישלון הבא".

לדבריהם, "יש היום אינספור אמצעים אמיתיים: מצלמות, חיישנים, גדרות אלקטרוניות ומגדלי שמירה, כך שאין שום הצדקה לשימוש בתנינים. ספק רב גם אם התנינים המיועדים לכך בעלי מזג תוקפני ובלאו הכי בחורף הם מאיטים את קצב חילוף החומרים שלהם, הופכים לאיטיים מאוד, ומפסיקים לאכול".

הארגונים הבהירו: "ביטחון צריך להשיג באמצעים אמיתיים, לא באמצעות בעלי חיים. אנו שוקלים לעתור לבג"ץ בנושא".