הכפר חורפיש שבגליל המערבי אינו מופיע ברשימת היעדים התיירותיים הפופולריים בישראל. אולם מי שמחמיץ ביקור במקום מפסיד היכרות מרתקת עם העדה הדרוזית.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
הביקור בחורפיש הפך לחוויה מרתקת ומלמדת שחשפה בפניי היבטים נסתרים של החברה הדרוזית, בליווי מורה הדרך הדרוזי חסן עאמיר, בעל תואר שני בהיסטוריה מאוניברסיטת חיפה.
במהלך הביקור ביקרנו במקאם נבי סבלאן, המקום הקדוש השני בחשיבותו לדרוזים.
מה שהחל כביקור סקרנות הפך למסע אל תוך עולמם הפנימי של הדרוזים - עדה שמצליחה לשמור על זהותה הייחודית כבר למעלה מאלף שנים במזרח התיכון רווי המאבקים והתככים.
כשהעליתי בפני חסן עאמיר את השאלה האם גם אצל הדרוזים יש רפורמים כמו ביהדות, שרוצים לעשות שינויים בדת, התשובה שלו הייתה חד-משמעית.
"אין רפורמים אצלנו", הוא השיב בתוקף. "אצלנו הדת היא דברי אלוהים - אסור לגרוע או להוסיף עליהם. משה רבנו קיבל את הדת מהקב"ה ואסור להוסיף על דעתך. משה רבנו הוא נביא. אנחנו לא נביאים... ואין אצלנו כותל דרומי ונשות הכותל - זה רק אצל היהודים".
כשהמשכתי לחקור אותו האם היעדר הרפורמים אצל הדרוזים הוא פועל יוצא מכך שהדרוזים חייבים לשמוע רק לשייח'ים שלהם, התשובה שלו הפתיעה אותי.
"לא", ענה בבהירות. "אנחנו צריכים לשמוע רק למה שכתוב בתורה, ולא לשייח'ים. התורה זה ספרי החכמה שלנו ורק להם אנחנו מחויבים. יש לנו עשרת הדברות ויתרו מוזכר בתורה שלנו".
מתוך ההכרה בדמיון בין הקהילות השמרניות, עאמיר הפנה הזמנה מיוחדת: "אני מזמין את התושבים החרדים לטייל בכפרים הדרוזים".
עאמיר הוסיף והסביר: "אצלנו לא רק הכפר פתוח אלא הלב פתוח. אנחנו חלק אחד, אנחנו שוחרי שלום - גם יהודים גם הדרוזים".
>> למגזין המלא - לחצו כאן
נראה כי הביקור המוצע בכפרים הדרוזים יכול להיות חוויה מעשירה לציבור החרדי, שיוכל לראות איך קהילה אחרת מצליחה לשמור על אמונתה ומסורתה תוך השתלבות בחברה הישראלית.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
0 תגובות