פנינת חמד נהדרת יש בצפון הארץ. בימות החורף, כאשר הקור חודר לעצמות והצפון עטוף בערפל ובגשם, מתמלא מקום אחד עד אפס מקום - עין ג'ונס (המכונה גם עין ריח), המעיין החם הקסום שליד חמת גדר. זוהי חוויה שכל מי שחווה אותה לא שוכח: הטבילה במים חמים טבעיים, רותחים כמעט, החינמיים לכל דורש, המבעבעים מבטן האדמה מזה אלפי שנים.
המקום הזה אינו רק אתר נופש - זהו מקום קדוש שבו ביקרו חכמי ישראל בתקופת המשנה והתלמוד. כאן, במעיינות החמים של חמת גדר, נהגו לבוא רבי יהודה הנשיא עורך המשנה, נכדו רבי יהודה נשיאה, והאמוראים רבי אמי, רבי אסי ורבי יונתן. התלמוד הירושלמי מעיד על כך שחז"ל ראו במעיינות החמים מקום מיוחד לריפוי ולחידוש כוחות להמשך הלימוד.
אך כעת, המקום המקסים הזה עומד בפני איום אמיתי, וישנו חשש שייהרס, ואולי ישופץ וגורמים שונים יגבו תשלום עבור הכניסה אליו. כלומר: מה שהיה עד כה מעין חם חינמי, ייהפך להיסטוריה והציבור יאלץ לשלם על תענוג זה של טבילה במעין חם בחינם.
יודגש שראש מועצת עמק הירדן בסרטון שפרסם, הדגיש שלמרות הטענות, הוא מבטיח שעין ג'ונס יישאר פתוח לקהל, ללא תשלום (התגובה המלאה של דובר המועצה בסוף הכתבה).
רקע הרס המעיין (אתר טהרה קדום?!)
עין ג'ונס, הוא מעיין חם גופריתי הממוקם ליד אתר חמת גדר ברמת הגולן, ממש על הגבול עם ירדן וסוריה. המעיין נמצא בתוך מבנה חמאם טורקי עתיק שגגו קרס. מי המעיין החמים עשירים בגופרית, מגנזיום וסידן והטמפרטורה שלו נעה בין 38-48 מעלות צלזיוס.
השם המקורי של המעיין העתיק, "עין ריח", קרוי על שם הכפר הירדני שנמצא ממול "אל ריח" שפרושו בעברית - מקור הריח. בשל הריח החזק של הגופרית. משנת 1917 ועד לקום המדינה שלטו כאן הבריטים, יחד עם הבריטים עבד חוקר פרטי בשם ג'ונס שמצא את המעיין הנובע ובכך המקום קיבל את שמו – עין ג'ונס.
המעיין הוא חלק ממערכת נביעות שנוצרה בעקבות השבר הסורי-אפריקאי, וחלק מהמים שכאן נשאבים אל אתר חמת גדר הצמוד.
כותב השורות ביקר וטבל במקום מספר רב של פעמים, וכתב את רשמיו וחוויותיו במדור זה.
בימים אלה עין ג'ונס עומד במרכז מאבק ציבורי חד שמעלה שאלות חשובות על איזון בין פיתוח תיירותי לשימור מורשת היסטורית.
הפעילה החברתית אלה נווה, שעומדת בראש המאבק להצלת המעיין, טוענת למקרה מורכב של ניגוד עניינים בין רשויות, חוסר שקיפות ציבורית – ופגיעה קשה בציבור הרחב בשל סגירה או הטיה של הנביעה הקדומה והעתיקה. כמו כן, היא מודאגת מיחס לעתיקות בעלות ערך בינלאומי.
בחודש מאי נודע כי המעיין הרפואי העתיק עומד להיסגר למשתמשים לצורך פעילות הסדרה ופיתוח. למטרה זו אושר תקציב של 2.2 מיליון שקלים מ"קרן לשטחים פתוחים" של רשות מקרקעי ישראל כבר ב 2023. מנגד, רשות מקרקעי ישראל עשויה להימצא במקרה זה בניגוד עניינים, מאחר והיא גם הבעלים בקרקע המעיין, וסביבו אושרו בשנת 2018 תכניות תיירותיות נרחבות ליוזמות מלונאות גרנדיוזיות ולגן לאומי עצום.
נווה מסבירה: "מאחורי המעיין, מצוי מבנה כנסייה עתיק שלא נחפר, ובו נמצאה לפני קום המדינה מנורת שבעת קנים על שיש. קיים חשש אמיתי להימצאות ממצאים עתיקים בעלי חשיבות מכרעת לעם היהודי שיקברו בתחת עבודות הסלילה וה"פיתוח". כיוון שהיה באזור בית כנסת גם כן, והיה ישוב יהודי, סביר להניח שמי המעיין שימשו לטבילה וטהרה בעת העתיקה. עבודות חפוזות בשטח וללא פיקוח רשות העתיקות ומשרד הדתות, עשויות לרמוס את ההסטוריה היהודית.
הן רשות הניקוז שתבצע את העבודות והן מועצה אזורית עמק הירדן, לא הציגו לציבור מאז ההכרזה בתקשורת על הסגירה שום תכניות ומידע ענייני על מה בכוונתם להסדיר ולמלא בבטון באתר עתיקות זה. הם מסתירים מידע מהציבור וזה מדאיג ביותר. למפגש שביקשנו להצגת התכנית לציבור- לא נקבע מועד, בעוד לעבודות – נקבעה התחלה ביולי.
ממידע לא רשמי שהגיע לידינו, עולה חשש כבד שמאפייני המעיין וסביבתו ישתנו באופן בלתי הפיך: שהנביעה תיאטם בעבודות חצץ/בטון/חלוקי נחל, ומימיו יוסטו. למעשה, המעיין הוגדר כ"מתקן הנדסי" בתכנית המתאר ג/20221, ולכן ניתן בפועל לקדוח בו לכדי חיסולו ואף לסלק את המבנה העתיק מהבזלת שמקיף אותו, שגם הוא לא סומן לשימור באותה התכנית, למרות שהיה על רשות העתיקות להגן עליו מפאת היות האבנים בו עתיקות ומוגנות בחוק העתיקות.
נווה: "אם יותירו מהמעיין משהו כלל, זה יהיה בריכה מלאכותית רדודה ואילו את המים התרמומינרליים שלו, יסיטו בצנרות כדי לענות לביקוש המלונאי. ככה מעיין שהיה מונגש בחינם ופתוח 24/7 לרשותנו , יופרט. זה מזכיר לי את מה שקרה בעבר במרחצאות טבריה הקדושים והעתיקים ששירתו אף הם את ר' יהודה הנשיא".
במסגרת המאבק להגן על המעיין מחיסול, פנתה נווה לרשות העתיקות ולמועצה לשימור אתרים.
רשות העתיקות, שבמסמכי השימור שלה מפורט כי המבנה סביב המעיין בנוי מאבנים עתיקות, שאמורות להיות מוגנות לפי חוק – התייחסה במענה לפנייתה של נווה - רק לחצר המעיין, ובדרך של הפרד ומשול - טענה כי על המבנה אחראית המועצה לשימור אתרים. עוד מסרו, כי לא נמסרו להם תכניות על המתחם, וטענו כי לא יהיה ניתן לבצע במקרקעין שום עבודות בניה, חפירה, סלילה או נטיעה בלי אישורם. אך כזה – לא נתבקש, ככל הנראה מהיזמים, טרם להתערבותינו.
המועצה לשימור אתרים, אליה פנתה נווה בטענות על הפגיעה הצפויה במעיין ובמבנה העתיק המקיף אותו – השיבה כי "לאור מצבו הפיזי הירוד של המבנה ועל מנת להבטיח את שהותם של המבקרים, יזמה המועצה האזורית, רמ"י וגופים נוספים , עבודות ייצוב ושימור שנעשות בשיקול דעת, על ידי ובליווי אנשי מקצוע מכול התחומים, גם בתכנון וגם בביצוע בהמשך. המועצה לשימור אתרי מורשת תומכת ומלווה מקצועית את הפרויקט".
עוד נושא מדאיג בהקשר העבודות, הוא שהאזור עבר רעידת אדמה ב-749 לספירה לערך, בשנת ד'תק"ח, בה נספו בני הקהילה היהודית בעיר. סביר להניח, שיש עדיין שרידי גופות במתחם, אשר עבודות הפתוח ימנעו את הגעתם לקבורה לעד.
נווה: "פניתי לרשות העתיקות כדי לדון בממצאים במעיין ובסביבתו, אך נאמר לי שאצטרך אישור מרשות מקרקעי ישראל, הבעלים בקרקע, רשות שעשויה להיות בניגוד עניינים, כדי לפנות לקבל עוד מידע מרשות העתיקות לעניין עין ריח".
כחלק מהמאבק, נווה הקימה עצומה להצלת המעיין שכונתה "מצילים את עין ג'ונס". היא קוראת לציבור להצטרף ולחתום.
בהמשך ללחץ הציבורי שהופעל, ראש המועצה האזורית עמק הירדן הודה בתגובה לשאלות שהעלתה נווה, כי רשות מקרקעי ישראל יכולה להציע את המעיין במכרז יחד עם מתחם תיירות סמוך ליזמים.
הודאה זו מעלה שאלות על העתיד של המעיין וההשלכות האפשריות של מסחורו (!)
• • •
נזכיר כי חמת גדר הוא אתר מרחצאות מרפא ונופש ישראלי הממוקם בעמק הירמוך, מדרום לרמת הגולן, בגובה של כ-168 מטר מתחת לפני הים. באתר נובעים ארבעה מעיינות חמים עשירים במינרלים, כאשר המים החמים נובעים מעומק משוער של כ-2 קילומטר ויותר.
המרחצאות היו בשימוש כבר בתקופות קדומות הודות לסגולותיהם בריפוי מחלות עור. במקום נמצאו שרידים של מרחצאות מפוארים מהתקופה הרומית, שנבנו במאה השנייה לספירה. בתל המצוי במרכז האתר נמצאו שרידי בית כנסת מהמאה החמישית, וחשפו רצפת פסיפס מפוארת עם כתובת הקדשה.
חמת גדר נזכרת רבות בכתבי חז"ל, ורבים מחכמי המשנה והתלמוד נהגו לפקוד את המקום. השימוש במרחצאות החל בתקופה הרומית במאה השנייה, נמשך ברציפות עד אמצע התקופה המוסלמית המוקדמת במאה התשיעית, וחודש רק בשלהי תקופת המנדט הבריטי.
כיום חמת גדר כולל מרחצאות מרפא, ספא ופינות חי לתנינאים ולעופות, והוא אתר תיירות פופולרי שמושך מטיילים רבים. המקום ממוקם על אפיק הירמוך בסמוך לגבול עם ירדן וסוריה.
משחר הרמלין דובר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל קבלנו התגובה הבאה:
"בהמשך לפנייתך למנהלת מחוז הצפון שלנו, דינה אבשלום גורני, בנושא עין ג'ונס - להלן התייחסות המועצה לשימור אתרים.
"מבנה הבריכה שבו מדובר נמצא אמנם בתחומי אתר עתיקות, אולם מדובר במבנה מהעת החדשה יותר.
"חשיבותו של המקום מכל הבחינות - היסטורית, מורשת, ארכיאולוגית ואקולוגית - ברורה לכל העוסקים בדבר, כמו גם האטרקטיביות שלו, המושכת אליו מדי שנה אלפי מבקרים.
"בשנים האחרונות, התדרדר מאוד מצבו של המבנה, עד כדי סכנה לשלומם ולביטחונם של המתרחצים. לאור זאת, יזמו רשות מקרקעי ישראל, רשות הכינרת והמועצה האזורית עמק הירדן עבודות בטיחות, ייצוב וחיזוק המבנה. העבודות, הצפויות להימשך מספר חודשים, מלוות מקצועית על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת ישראל".
תגובת מועצה אזורית עמק הירדן:
"בשנים האחרונות, התדרדר מאוד מצבו של המבנה בעין ג'ונס, עד כדי סכנה לשלומם ולביטחונם של המתרחצים. לאור זאת, יזמו רשות מקרקעי ישראל, רשות הכינרת והמועצה האזורית עמק הירדן עבודות בטיחות, ייצוב וחיזוק המבנה. העבודות, הצפויות להימשך מספר חודשים, מלוות מקצועית על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת ישראל ונעשות לפי כל חוק ודין".
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
0 תגובות