
בועדת הפנים נערך היום (רביעי) דיון מעקב שני בנוגע לתמיכת המדינה במי שנפגע מהטילים ששוגרו מאיראן לישראל.
דוד רוטנברג, סמנכ"ל ברשות המסים, עדכן כי מתחילת מלחמת 'עם כלביא' התקבלו ברשות המסים כ-40,000 תביעות מ-34,000 ניזוקים. "לשם השוואה", אמר רוטנברג, "בכל השנתיים האחרונות מה-7 באוקטובר התקבלו בסה"כ 75,000 תביעות. היקף הנזק בשבוע וחצי האחרונים הוא מטורף, כל טיל שנופל – 4000 תביעות. מדובר במגה אירוע".
שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים, הוסיף כי הוא מעריך שבסופו של דבר יתקבלו כ-45,000 תביעות נזק ישיר. הוא הסביר: "נכון לאתמול כבר הגענו למעל 40% מהנזקים. פתחנו את המסלול המהיר – עד 30,000 ש"ח + מע"מ ומספיקה הצעת מחיר אחת והוספת צילום של הנזק ותוך שלושה ימים הבקשה נבדקת ומאושרת. אישרנו כבר למעלה מ-2000 תביעות בצורה הזאת, והכסף נכנס לחשבון".
הוא הסביר את הפרוצדורה לגבי תושבים שפונו מבתיהם: "לגבי מי ששוכר דירה שנפגעה, אם התכולה שלו, הוא תובע אותנו וזכאי לקבל את הסכום עבור התכולה שנפגעה. בנוסף, אם הוא ממשיך כי יש לו עוד חודשי שכירות, השוכר יקבל מאיתנו שכירות במקום החדש אליו הוא הולך, עד תום חוזה השכירות הנוכחי. באשר למשכיר שלא יכול להשכיר - במלחמת חרבות ברזל, לאנשים שהיו בצפון ובדרום לא נתנו פיצוי. כאן יש מחשבה כן לתת, מכוח החלטת ממשלה לתת לבעל הנכס תחושה של פיצוי".
לדבריו יש 30 בניינים להריסה והשהות של תושביהם בחלופות דיור תהיה ככל הנראה ארוכה.
במענה לשאלת הייעוץ המשפטי של הוועדה לגבי התחייבות שהתושבים שתבעו במסלול המהיר שלא לתבוע במסלולים אחרים, ענה מנהל רשות המסים כי מבחינה משפטית אם יתגלה נזק בעוד חצי שנה בגיבוי חוות דעת שמאי ניתן יהיה לפתוח את התביעה. "המטרה שאנשים לא יפצלו את התביעה כי אחרת לא תהיה סופיות לדיון", הסביר אהרונוביץ'.
רו"ח תומר ביטון, מנהל מינהל שלטון מקומי במשרד הפנים סקר את פעילות משרד הפנים במהלך המלחמה ואת השיפוי לרשויות "בשלב זה אנחנו מתקצבים את הרשויות שנפגעו בסכום של 2000 ₪ לתושב- בהתאם להחלטת הממשלה. עד כה התקבלו בקשות מ-13 רשויות מקומיות לסיוע ראשוני עבור תושבים שבתיהם ניזוקו ואינם ראויים למגורים, בסכום כולל של כ-25 מיליון שקלים, עשר מתוכן כבר קיבלו את הסיוע בסך כ- 22 מיליוני שקלים ועוד כ- 3 מלש״ח משולמים כעת וכ-5 מלש״ח נוספים, ישולמו במהלך היום, הכל נעשה בנוהל מזורז, משרד הפנים נמצא במעקב שוטף וליווי צמוד מול הרשויות שנפגעו, במטרה לאשרר ולסייע עם העברת התקציב ומתן הכלים הרלוונטיים לשמירה על הרציפות התפקודית תוך התמודדות עם המצב הקיים. עוד אמר בישיבה "כי לכלל הרשויות המקומיות, ישנן הוצאות חירום שאינן חלק מהתקציב השוטף שלהן ואנחנו בשיח עם מרכז השלטון המקומי מול משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה, על מנת להעביר להם כספים בגין הוצאות אלו, כמו כן משרד הפנים פרסם הקלות רגולטוריות לרשויות המקומיות והקלות בנושאי גיוס כוח אדם והתקשרויות מכרזיות במהלך המלחמה ואנחנו עומדים בקשר רציף מול הרשויות באמצעות מחוזות המשרד למתן מענים שוטפים לסוגיות שעולות מהשטח״
נתנאל לפידות, משרד השיכון: "אנחנו מסייעים לאוכלוסיות מיוחדות לשכור דירה עם ליווי מסויים. בנוסף, למדינה יש מלאי דירות שהיא שוכרת והיא יכולה להכניס את אוכלוסיית המפונים כשהרשות תתעדף כפי שהיא מוצאת לנכון. יש לנו בעיקר בתל אביב ובבאר שבע. מדובר בדירות שתושבי המפונים מהקיבוצים פינו".
נועה שוקרון, אגף תקציבים משרד האוצר אמרה כי משרד האוצר רואה חשיבות עליונה בהשבת התושבים מהר ככל האפשר לשגרה ולמגורי קבע.
בישיבה השתתפו גם ראשי רשויות ונציגי השלטון המקומי שסקרו את פעילותיהם ואת האתגרים עימם הם מתמודדים. חיים ביבס, יו"ר השלטון המקומי חזר ואמר כי מדובר בהוצאה של 18 מיליון ₪ ליום עבור הוצאות המלחמה בכל הרשויות המקומיות. "אנחנו בסופו של דבר נשארים בשטח כשכולם ילכו. צריך להתחיל לדבר גם על היום שאחרי ועל מי בממשלה יתעסק בזה, כי הרשויות לא יצליחו לשאת בטיפול לאורך זמן. אני רוצה לשמוע את אגף תקציבים בצורה ברורה ולוודא שהם לא בורחים בסיום המלחמה".
0 תגובות