בפתח דבריו ביקש רום להודות: "אני באמת רוצה להגיד לכם תודה, על כל חיבוק, כל מילה טובה, על כל סלפי שמבקשים ממני, אני רוצה להודות לכם ולהצדיע לכולכם, לעם, לאזרחים, לחיילים לקצינים, לכולם!".
"ובחרתי לכתוב ולהודות לכם כי אני באמת סובל", שיתף שורד השבי בטקסט מטלטל: "אולי זה לא נראה לעין אבל אני סובל סבל שהוא לא יכל להיות מתואר, הרבה מעבר לפוסט טראומה. יש לי בסביבות 10 התקפי חרדה ביום. התקפי חרדה שהם דפיקות לב מואצות מאוד, הזעה, גימגום, רעידות ואף צעקות ואלימות. קשה לי".
רום משתף: "ביום שעליתי על הצלב האדום זה הרגע שהסכמתי לעצמי להישבר, להתפרק, לבכות, עכשיו הדמעות גם עולות לי. שוב. ברגע שעליתי לאוטו שלהם אמרתי לעצמי אני לא צריך להחזיק יותר, מותר לי להישבר, זה נגמר. הסיוט שלי נגמר זה הרגע לאסוף את החלקים".
בשלב זה ביקר שורד השבי אתה יחס לו הוא זוכה מהמדינה: "משרד הביטחון, הממשלה, מטה החטופים מנהלת החטופים, המשטרה, כל הגופים הממשלתיים מפקירים אותי באופן גורף, מסננים אותי וכותבים לי שהשעה מאוחרת.
"בשדה תעופה רמון החליטו לנכון לעכב אותי דקות ארוכות שאני נכה צה״ל עם פטור מתור ואת אבא שלי בגלל מזוודה חריגה.. וגרמו לי לבכות ולהתקף חרדה חמור מאוד, ולפחות שלושה פעמים שאלו שאלות אבטחה ועיכבו אותי וגרמו לי להתקף חרדה חמור משעה 5 בצהריים לעד עכשיו".
"אני אולי מופקר מכל זווית שהיא", הוסיף בכאב: "מכל גורם שהוא מקבל רק זלזול מצד המדינה מהרגע שחזרתי. 60 אלף שקל, זה המענק שמקבל שורד שבי חמאס אחרי שנתיים. 60 אלף שקל. פשוט בושה. מענק שחרור. בנימין נתניהו או בן גביר עדיין לא יצרו קשר. כלום".
בהמשך דבריו הודה על התמיכה מהעם: "אך הכח, האהבה, האחדות של העם זה מה שמחזיק אותי חזק להילחם במפלצות האלה! ועל זה אני מודה, ושכל הקנאים יישרפו".
רום סיים את הפוסט וכתב: "אתם הכח שלי, אתם מה שנותן לי אנרגיה ודלק להמשיך במסע החזרה לחיים. מבטיח שלא אתן לכלום לשבור אותי, כלום! אני אוהב אותכם עם ישראל".
0 תגובות