שמונה בדצמבר 1978. טהרן נטושה. השאה מוחמד רזא פהלווי כבר ברח, אחיו נעלם, וחצרות הארמונות ריקות מאדם. המהפכה האסלאמית לשיא חדש. אבל בשדה התעופה, במטוס האחרון של אל-על מטהרן, משהו מוזר מאוד טס לכיוון תל אביב: ארבע נקבות יחמור פרסי, החיה שנכחדה מארץ ישראל בשנות העשרים של המאה הקודמת.
איך הגיעו ארבעת בעלי החיים הנדירים האלה למטוס? מי הסתכן להביאם? ומדוע סיפור זה של חילוץ חיות בר רלוונטי דווקא עכשיו, כשהעם האיראני שוב מתקומם נגד דיכוי?
משא ומתן בין יעל ויחמור
הכול התחיל בעסקה מוזרה. שנת 1975, אברהם יפה, מנהל רשות שמורות הטבע והגנים, ניהל משא ומתן עם אחיו של השאה. המטרה: להשיב לארץ את היחמור הפרסי שנכחד ממנה. באיראן חי עדר נדיר של היחמורים בשמורה הפרטית של המשפחה המלכותית.
אבל הנסיך הפרסי לא היה מעוניין בכסף. הוא רצה משהו אחר לגמרי: יעל זקן עם קרניים גדולות, לאוסף הציד של אחיו השאה. סריקה ארוכה ברחבי הארץ לא העלתה מאומה, עד שהנסיך מצא את המבוקש בחי-בר יטבתה.
יפה לא היסס. במקום שתי מכוניות מרצדס שהנסיך הציע, הוא דרש שני זוגות יחמורים. העסקה נחתמה. הנסיך קיבל את היעל – אבל שני היחמורים התעכבו.
הטיסה האחרונה
שלוש שנים עברו. העסקה כמעט נשכחה. אבל בדצמבר 1978, בעיצומה של המהפכה, הנסיך הבין שהסוף קרב. הוא התקשר ליפה בדחיפות: "שלח מישהו מיד, או שהיחמורים יישארו כאן לנצח".
יפה שלח את מייק ון חרבנברוק, עובד הולנדי שעבד בחי-בר. ון חרבנברוק נחת בטהרן והבין שהוא מאחר. השאה ברח, אחיו נעלם, האנשים נעלמו. העיר ריקה ומתבוססת. הוא קיבל הוראה ברורה: לעזוב. מיד.
אבל בדרך לשדה התעופה, הוא עבר ליד השמורה הפרטית של השאה. וראה. ארבע נקבות יחמור. עדר השאה הנטוש.
בשבריר שנייה החליט ון חרבנברוק: לא לחזור בידיים ריקות. הוא צד במהירות את ארבעת היחמורים, העלה אותם על משאית, וממש הספיק להגיע לטיסה האחרונה של אל-על מטהרן.
כך, ב-8 בדצמבר 1978, בעיצומה של מהפכה דתית פוליטית, ארבע יחמורים פרסיים הפליגו מאיראן לישראל. שנתיים לפני כן כבר הגיעו שני זכרים מגן החיות בגרמניה. מעכשו המשפחה תתרבה.
היחמורים שוכנו תחילה בגן החיות בתל אביב, אחר כך הועברו לחי-בר כרמל. ב-1996, אחרי שהאוכלוסייה גדלה ל-150 פרטים, החלה ההשבה לטבע.
היום, כמעט חמישים שנה אחרי הטיסה האחרונה מטהרן, חיים בישראל כ-500 יחמורים פרסיים – בגליל המערבי, בכרמל, בהרי יהודה. זהו העדר הגדול ביותר של יחמור פרסי חי בר בעולם. החיה שנכחדה שבה לנופיה.
מעגל נסגר?
כעת, בינואר 2026, נסגר מעגל מוזר. איראן שוב בוערת. גל הפגנות עצום, עשרות הרוגים, משטר שמנתק אינטרנט ויורה במפגינים. העם האיראני קם נגד האייתוללות, בדיוק כפי שקם נגד השאה לפני 47 שנים.
והיחמורים? הם פה. בישראל. עדים חיים לסיפור של חופש שנשלל, של מהפכה שהפכה לעריצות. בשנת 1978 איראן עברה ממונרכיה מושחתת לדיקטטורה תיאוקרטית. והיחמורים ברחו.
מייק ון חרבנברוק חטף את ארבעת היחמורים בזמן אמת – בדיוק כשהמהפכה האסלאמית השתלטה על המדינה. כאילו הבין שאיראן עומדת להיות מקום בלתי ראוי לחיים – לא רק לבני אדם, גם לחיות.
- ישראל שפירא - היסטוריון ומרצה בכיר, חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים | מחבר הספרים 'המקומות הנדירים הקדושים והרטובים', 'עזה מאז ולתמיד', 'המקומות הקדושים בלבנון', ו'סודות המכבים' | לתגובות, הערות, לשליחת חומרים ורעיונות ולהזמנת הרצאות, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
0 תגובות