
נחל כרית, שבו הסתתר אליהו הנביא במשך שנה בזמן הבצורת בתקופת אחאב מלך ישראל, מזוהה באופן מסורתי עם מספר מועמדים הטוענים לכתר:
- ואדי אל-יאביס במזרח הירדן (הזיהוי הנפוץ ביותר).
- ואדי קלט ליד מנזר סנט ג'ורג'.
- ואדי אל־פארעה בצפון מזרח השומרון.
- וואדי פסאיל בבקעת הירדן.
אך כל הזיהויים הללו מתעלמים מנתון מכריע המופיע בתנ"ך: "וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיִּיבַשׁ הַנָּחַל כִּי לֹא הָיָה גֶשֶׁם בָּאָרֶץ" (מלכים א' י"ז, ז') - הנחל התייבש כעבור שנה אחת בלבד של בצורת.



אליהו ונחל כרית
אליהו הנביא גזר על ממלכת ישראל: "אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר כִּי אִם לְפִי דְבָרִי!" (מלכים א' י"ז, א'). בעקבות זאת הוא הפך למבוקש מספר אחת בממלכתו של אחאב.
הקב"ה ציווה על אליהו לברוח לנחל כרית: "לֵךְ מִזֶּה וּפָנִיתָ לְּךָ קֵדְמָה וְנִסְתַּרְתָּ בְּנַחַל כְּרִית אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הַיַּרְדֵּן" (מלכים א' י"ז, ג'). שם בנחל, אליהו היה מבודד ומנותק מהעולם. העורבים הביאו לו לחם ובשר בכל יום, והוא שתה ממימיו של הנחל הזורם.
הצעת זיהוי חדשה
בימים האחרונים נתנאל אלינסון, חוקר ארץ ישראל וטייל ותיק, מציע זיהוי מפתיע: וואדי עוג'ה.
לדבריו, מתוך כל נחלי בקעת הירדן המערביים, העוג'ה הוא היחיד שמתייבש במהירה חריגה משנת בצורת אחת בלבד.
"במשך עשרות שנות שיטוט בבקעה מעולם לא ראיתי את עיינות בידאן יבשים או את נחל פצאל מתייבש או את וואדי קלט שמפסיק לזרום", הוא מסביר. "הנחלים הזורמים שנשפכים לבקעת הירדן - קלט, פצאל, תרצה, מלחה וברדלה - כמעט ולא מושפעים משנות בצורת, אבל לעומתם נחל עוג'ה הוא כמו סיסמוגרף רגיש לכל מיעוט גשמים. ספיקת המים שלהם לפעמים יורדת, אבל לא עד ייבוש מוחלט. לעומת זאת, דווקא העוג'ה - שהוא הנחל עם ספיקת המים כמעט הכי גבוהה בבקעה - מתייבש בקלות מכל בצורת קלה".


העוג'ה הוא מקום שני בספיקת המים בנחלי הבקעה: ספיקתו כעשרה מיליון מטר מעוקב בשנה (לפני השאיבות), ועוקף אותו רק נחל תרצה עם 14 מיליון מטר מעוקב בשנה. הרגישות הגדולה של העוג'ה עובדת גם הפוך: במידה ויורדים גשמים כבדים, מעיינות העוג'ה חוזרים לזרום תוך ימים בודדים מירידת הגשם. כך בדיוק קרה השנה - הנחל היה יבש במשך קרוב לשנה, ולפני כחודש, בעקבות גשמי הברכה החריגים בשומרון, הוא חזר לזרום כמעט בבת אחת.
לדברי נתנאל אלינסון נחל עוג'ה עונה על תאורי הנביא: הוא עמוק ומצוקי עם מערות רבות שבהן יכול אליהו להסתתר בקלות (השם "כרית" - יש המפרשים את המילה מלשון כריתות, כלומר נחל הזורם בערוץ חתוך וסלעי), הוא שופע מים צלולים וטובים, הוא סמוך מאוד לירדן כדכתיב "אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הַיַּרְדֵּן" (מלכים א' י"ז, ג'), והכי חשוב: הוא נחל שמתייבש במהירות ברגע שיש בצורת.
הנחל זורם בימים אלה כפי שלא זרם שנים. הנחל, שיורד ממדבר שומרון לבקעת הירדן, שוצף עם מים צלולים מקיר לקיר בתוך קניון מצוקי ועמוק, ועובר מבריכות עם דקלים עתיקים לאשדים שוצפים. עד כאן דברי חוקר ארץ ישראל נתנאל אלינסון
• • •
בימים האחרונים עם ישראל התבשר שאזור הנחל שוקם בידי יושבי הארץ בני החוות היושבות סמוך לנחל, והמקום הומה מטיילים.








0 תגובות